מדינת ישראל נ' צואיפה(עציר)

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום, אני מרשיע אותו בעבירה של שהייה בישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

ניתנה והודעה היום ג' אב תש"ע, 14/07/2010 במעמד הנוכחים.

עידו דרויאן, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת שב"ח.

לטענת ב"כ הנאשם, נכנס הנאשם לישראל לצרכי פרנסה, עקב המצב הכלכלי השורר בשטחי הרשות. עוד הרחיב הסנגור המלומד לעניין מצבו האישי, החריג של הנאשם.

עיון בפרוטוקול ובגזר דין ת.פ (בימ"ש השלום לנוער ראשל"צ) 622/08 מיום 08.01.09, הנסמך על תסקיר שירות המבחן לנוער, אכן מגלה מציאות קשה, כאשר המשיב הוא בן להורים גרושים, אשר הקימו משפחות חדשות לאחר גירושיהם, והמצוקה הכלכלית ניכרת.

בתי המשפט הביעו לא אחת את צערם על המצב הקשה השורר בשטחי הרשות, אך שבו והבהירו כי אין בכך כדי להוות עילה והצדקה לעבור על חוקי המדינה ולפגוע בריבונותה.

מחד גיסא, מדובר באדם צעיר מאוד בימים, כבן 19 וחצי, אשר נקלע למציאות בלתי אפשרית, אך מנגד, מדובר על מעשים חוזרים ועל מאסר מותנה בן 6 חודשים שהפעלתו מתבקשת.

נראה, כי במצב שכזה, לא יהיה מנוס מהפעלת המאסר המותנה אולם, בחפיפה מלאה למאסר בפועל.

בשוקלי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר בפועל למשך 3 חודשים, החל מיום מעצרו – 23.06.10.

2.אני מפעיל את המאסר המותנה בן 6 חודשים, אשר הוטל על הנאשם בת.פ (בימ"ש השלום לנוער ראשל"צ) 622/08, בחופף למאסר אותו הטלתי, כך שסה"כ ירצה הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר מיום מעצרו הנ"ל.

3. מאסר על תנאי למשך 3 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור את העבירה בה הורשע במשך שנה מיום שחרורו.

תשומת לב שב"ס לבקשת הנאשם להיכלא בבית סוהר הדרים, לצורך קרבה מקסימאלית

למשפחתו.

תשומת לב שב"ס לצורך בניסיון איתור חפציו האישיים של הנאשם, אשר לדבריו הופקדו בבית

המעצר אבו כביר ולא הושבו לידיו.

זכות ערעור תוך 45 יום.

מאפשר לנאשם 3 שיחות טלפון על חשבון המדינה.