מדינת ישראל נ' צדקה

בפני

כב' השופט משה גינות

הכרעת דין

בפתח הדברים וכמצוות החוק, אציין, כי החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק מביצוע העבירה המיוחסת לו.

על הנאשם, צדקה אביב, הוגש כתב- אישום המייחס לו עבירה של אי ציות לתמרור "עצור" בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה , תשכ"א – 1961.

על פי הנטען נגדו, בתאריך 26/6/08 סמוך לשעה 21:41 בשד' בן גוריון בזכרון יעקב הוא נהג ברכב, בהגיעו לצומת לא עצר את רכבו לפני קו עצירה, במקום בו ניתן לראות את התנועה בדרך החוצה.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

מעדויות 2 המתנדבים אשר עסקו במועד הנ"ל בפעולת אכיפת תמרור עצור בצומת הנ"ל עולה, כי הנאשם לא עצר לפני התמרור למרות שהתמרור "נראה היטב וכך גם קו העצירה"; לאחר מכן הוא פנה שמאלה; הנאשם עוכב ונרשם נגדו דו"ח; הנאשם לא השלים עם רישום הדו"ח; הוא ניהל עם המתנדבים ויכוח בסופו השליך את תעודת המתנדב שלו במשטרה אל הניידת והסתלק מן המקום.

בחלוף מספר חודשים שוב חלף הנאשם במקום, או אז הוא הבחין במתנדבים אשר עוצרים נהגים באותה צומת; הוא עצר את רכבו והחל מתווכח עם המתנדבים. לדברי המתנדבת הגב' שרון לאה הוא "הקים מהומה במקום" והפריע לעבודתם. במהלך חילופי הדברים ביקש הנאשם לשכנע את המתנדב מר תורג'מן מרדכי שלא ניתן לראות את התמרור מאחר והוא מוסתר מאחורי עץ. מר תורג'מן עזב את משמרתו והתלווה לנאשם על מנת לבדוק את טענתו.

הנאשם טוען, כי עשה את דרכו מרחוב הסיתוונית לשדרות בן גוריון, הוא עצר את רכבו עצירה מלאה ופנה שמאלה, או אז הוא עוכב על ידי המתנדבת הגב' שרון ואילו מר תורג'מן רשם את הדו"ח; לדברי הנאשם, הוא הגיע לבית המשפט כדי להוכיח בין היתר, כי המתנדבים לא עשו מלאכתם נאמנה וכי הם ניצבו בצומת בה מוצב תמרור עצור אשר לא ניתן לראותו מחמת היותו מוסתר על ידי עץ. הנאשם טען, כי דבר קיומו של התמרור ידוע לו מאחר והוא מתגורר באיזור אולם הדרך בה פעלו המתנדבים לא נראתה לו והוא הגיע על מנת להביע את מחאתו על דרך פעולה זו.

בחקירה הנגדית של המתנדבים התברר, כי הגב' שרון פנתה לראש המועצה במספר הזדמנויות וביקשה להזיז את התמרור ולעקור את ענפי העץ אשר מסתירים אותו. לבסוף בעקבות פניותיה התמרור אכן הוזז וענפי העץ הוסרו. המתנדב מר תורג'מן העיד בתשובה לשאלות הנאשם, כי אכן היתה תקופה של מספר חודשים בהם לא נרשמו דוחות לנהגים בצומת זו מאחר והתברר כי לא ניתן לראות את התמרור.

התרשמתי כי הנאשם הינו צעיר תוקפן. הוא חקר את המתנדבים בצורה אגרסיבית; כך גם התנהג במהלך רישום הדו"ח ומספר חודשים לאחר מכן עת הפריע לעבודתם בצומת. המתנדבים לא עיכבו את הנאשם לחקירה ואף לא הזעיקו ניידת לאחר שהלה הפריע לעבודתם. תחת זאת מר תורג'מן ראה להעתר לבקשת הנאשם ולגשת עמו סמוך לתמרור על מנת לבדוק את טענותיו. מכל מקום השאלה אינה אם התמרור הוצב כחוק שכן הנאשם העיד מפורשות כי ידוע לו שבמקום הוצב תמרור; השאלה השנויה במחלוקת הינה האם עצר הנאשם את רכבו לפני קו העצירה וכיבד את הוראות התמרור; בעניין זה נוצר בליבי ספק שהלך והתגבר שכן בדו"ח צוין מפורשות שהתמרור נראה היטב ואילו בתמונות שהוצגו לי על ידי הנאשם ומדברי המתנדבים נראה כי מי שאינו מכיר את האיזור מתקשה לראות את התמרור במיוחד בשעת לילה. הספק שנוצר בליבי פועל לטובת הנאשם ולפיכך הנני מזכה אותו מביצוע העבירה המיוחסת לו.

המזכירות תשלח עותקים מהכרעת דין זו לידי הצדדים.

ניתנה היום, ב' שבט תש"ע , 17 ינואר 2010, במעמד הצדדים

ב.ב. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: