מדינת ישראל נ' צדיק פור ואח'

גזר דין

פתח דבר

הנאשמים הורשעו לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירות על חוק מס ערך מוסף, תשל"ו – 1975 (להלן: "חוק מע"מ"), בקשר לפעילותם בשנים 2005– 2007. נאשמות 2 – 3 היו בתקופה הרלבנטית חברות פרטיות בענף תעשית מוצרי הלבשה, ונאשם 1 היה מנהלן הפעיל.

כתב האישום מנה ארבעה אישומים: הראשון, השני והשלישי ביחס לנאשמים 1 – 2, והרביעי ביחס לנאשמים 1 ו – 3.

באישום הראשון, הורשעו נאשמים 1 ו–2 בשתי עבירות של ניכוי מס תשומות על בסיס חשבוניות פיקטיביות, במטרה להתחמק ממס בסכום כולל של 19,623 ₪ ובעבירה אחת של הגשת דו"ח ובו מידע כוזב, וזוכו מיתר העבירות. ביחס לאישום זה קבעתי בהכרעת הדין כי אין מקום לייחס לנאשמים נסיבות מחמירות בביצוע העבירות לאור פגם בניסוח האישום, ובהתחשב בהיקפי המס וכמות החשבוניות.

באישום השני, הורשעו נאשמים 1 ו–2 בשלושים ושבע עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין במטרה להתחמק ממס בנסיבות מחמירות בסכום כולל של 709,952 ₪ ובתשע עבירות של הגשת דוחו"ת ובהם מידע כוזב, וזוכו מיתר העבירות. הנסיבות המחמירות נובעות מהיקף סכום המס והשיטתיות.

מן האישום השלישי זוכו הנאשמים מחמת הספק.

באישום הרביעי, הורשעו נאשמים 1 ו –3 בארבע עשרה עבירות של ניכוי מס תשומות על בסיס חשבוניות פיקטיביות, במטרה להתחמק ממס בנסיבות מחמירות בסכום כולל של 175,266 ₪ ובחמש עבירות של הגשת דוחו"ת ובהם מידע כוזב, וזוכו מיתר העבירות. הנסיבות המחמירות נובעות ממספר החשבוניות והשיטתיות.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה עמדה על חומרת המעשים הנובעת מסכום המס הכולל שנוכה שלא כדין העומד על 904,841 ₪, מריבוי העבירות, השיטתיות, התחכום, התקופה הממושכת, והשימוש בשתי חברות שונות. היא ציינה כי לנאשם חלק מרכזי במעשים. היא עמדה על הקושי לחשוף את העבירות והקלות שבביצוען. לעניין הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הובאה בהרחבה פסיקה בנוגע לעבירות על חוק מע"מ בכלל ועבירות של שימוש בחשבוניות פיקטיביות המהוות מכת מדינה בפרט. ב"כ המאשימה עמדה על השיקול של הרתעת הרבים.

ב"כ המאשימה ראתה בכל המעשים בשתי החברות משום ארוע אחד לצורך קביעת מתחם הענישה. לשיטתה, מתחם הענישה למעשים בנסיבותיהם נע בין 18 חודשי מאסר ל – 40 חודשי מאסר, לצד ענישה מותנית, קנס משמעותי והתחייבות להמנע מעבירה.

לגוף הענישה עתרה המאשימה להטיל על הנאשם עונש מאסר ממושך וקנס בסכום נכבד בשל העובדה שלאורך כל השנים המחדל לא הוסר, והנאשם לא הודה ולא לקח אחריות. לעניין הסרת המחדל טענה ב"כ המאשימה כי ההכרה בהחזרים בגין חובות אבודים וקיזוז מחובות העוסק בהתאמה, אינם מהווים הסרת מחדל. כמו כן נטען כי לנאשם עבר פלילי בתחום המס בעבירת דיווח שבוצעה בשנת 2008. לטענת המאשימה נסיבותיו האישיות של הנאשם נסוגות מפני עוצמת פגיעתו באינטרסים הציבוריים.

ההגנה טענה כי מעשיו של הנאשם אינם מתאפיינים בתחכום או בהסוואה אלא מבטאים התנהגות שנבעה ממצוקה של מנהל צעיר מאד, במצב נפשי מורכב, שהבין את משמעות מעשיו, אך בצורה מוגבלת ומבלי שנושא הניירת עניין אותו. היא אף ציינה כי מדובר במנהל אחד מיני מספר מנהלים.

גם ההגנה ראתה בכל המעשים משום ארוע אחד ותחמה את מתחם הענישה בין תקופת מאסר לריצוי בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר.

הסנגורית עמדה על שורה של נסיבות שבעטיין יש לגזור עונש בחלק התחתון של המתחם לריצוי בעבודות שירות. היא הדגישה כי בעקבות הליך ההוכחות זוכו הנאשמים מחלק לא מבוטל מהעבירות שיוחסו להם. היא ציינה את מצבו השברירי מבחינה נפשית של הנאשם ואת ההשפעה הקשה שיש להליך על מצבו הנפשי כולל ניסיונות למעשים אובדניים מצד הנאשם. היא פירטה את נסיבותיו האישיות משפחתיות, נישואיו והעובדה שאשתו בהריון ועתידה ללדת את הבן הבכור בימים הקרובים. היא עמדה על הזמן הרב שחלף בין מועד המעשים למועד הגשת כתב האישום לקראת סוף שנת 2010 מבלי שניתן לכך הסבר וצידוק ועל אי הוודאות והמתח בהם שרוי הנאשם במהלך כל השנים. לעניין התנהלות הרשות, היא התייחסה לאובדן קלסרי חומר בנוגע לנאשמת 3 ולהשלכות שיש לכך על הגנת הנאשמים והסרת המחדל. היא טענה שהנאשמים עושים כל מאמץ להסיר את המחדל והפנתה בהקשר זה לדברי רו"ח שויקה שאול שפירט לפני בית המשפט את פעולותיו להכרה בחובות אבודים לצורך קבלת החזרי מע"מ והסרת המחדל על ידי קיזוז ההחזרים מחוב המס בגין כתב האישום. לאחר הדיון נמסרה לבית המשפט הודעה על הכרה בחובות אבודים וקיזוזם על חשבון חוב המס ועל הסדר תשלומים שנחתם.

מבחינת ענישה כספית ביקשה להתחשב במצוקה הכלכלית של הנאשם ולהמנע מהטלת מאסר חלף קנס שכן התוצאה תהא ריצוי מאסר ממש. לבית המשפט הוצגו אסמכתאות לחובות של נאשם 1 בהוצל"פ בהיקף של כ – 2.4 מיליון ₪.

הנאשם ציין את נסיבותיו האישיות, תמיכתו במשפחה המורחבת, החובות הכספיים, העיקולים, מצבו הכספי הרעוע והניסיונות האובדניים. הוא התייחס לקשיים קוגניטיביים שלו שגרמו לכך שנוצל לרעה על ידי אחרים ונתבע לשלם תשלומים שאינו חייב בהם. הנאשם התרגש מאד והתייפח לאורך דבריו.

דיון והכרעה

הערכים המוגנים עליהם באות עבירות המס להגן הם השמירה על יציבות המשק ועל הקופה הציבורית, וכן על עקרונות של שוויון בנטל המס ויושר ועל אמון הציבור במערכת גביית המס ובשלטון החוק. עבריין המס גוזל מן הקופה הציבורית, פוגע במשק ובכלכלה, ופוגע באינטרס הציבורי-חברתי של נשיאה שוויונית בנטל המס. עבירות המס מאופיינות לא פעם בכך שהן מבוצעות על ידי אנשים נורמטיביים ביסודם, אשר לא יעלו בדעתם לשלוח ידם לכיס חברם, אך אינם נרתעים משליחת יד לכיס הציבורי, תוך שניתן מצידם צידוק כביכול למעשים בכך שהנגזל חסר פנים וצורה. העבירות נעשות משיקולים של כדאיות כלכלית אישית.

חומרת הפגיעה באינטרס הציבורי גוברת מקום שנעשה שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות, המשבשות את כל מערך הדיווח התקין. מדובר בעבירות קלות לביצוע וקשות לגילוי ולאכיפה, המחייבות פעולות חקירה וחשיפה מאומצות לשם הבאת העבריינים לדין. עבירות אלה גוררות עבריינות גם מצד נותני החשבוניות הפיקטיביות. עבירות אלה הן בבחינת "מכת מדינה". משכך, לצד עקרון הגמול – ההלימה, שהוא העקרון המרכזי בגזירת הדין, ניצב גם השיקול של הרתעת הרבים. באישומים הראשון והרביעי נעשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות לשם ביצוע העבירות ולכך השפעה על רף הפגיעה בערכים המוגנים.