מדינת ישראל נ' צדיק פור ואח'

החלטה

תיק זה הועבר לטיפול סנגורית פרטית, לאחר שהנאשמים יוצגו על ידי הסנגוריה הציבורית, ובשלב של ערב ניהול הוכחות הפסיק נאשם 1 לשתף פעולה עם סניגורו הציבורי. קודם לכן, בוצעה הקראה וניתנה תשובה מאת הנאשמים לאישום. בהחלטה על חילופי ייצוג, הובהר כי בהעדר טעמים חריגים ימשך ההליך מן השלב אליו הגיע, ולא ישמעו וידונו טענות מקדמיות.

לאחר מכן הוגשה על ידי הסנגורית ביום 5.12.11 בקשת רשות לטעון טענות מקדמיות, כשהטענה היא לכך שהופרה חובת היידוע וזכות השימוע הקבועות בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982. ב"כ הנאשמים טענה כי הרשות אמנם שלחה הודעות על פי דין, אלא שאלה חזרו, בין היתר משום שהנאשם 1 העתיק את מקום מגוריו, ובפועל לא נעשה מאמץ לאיתורו, ותוכן המכתב לא הובא לידיעתו. לגבי נאשמות 2 – 3 נטען כי החברות לא פעילות ואין להן משרדים. ב"כ הנאשמים הבהירה כי אין היא עותרת לביטול כתב האישום אלא למתן אפשרות לשימוע בדיעבד, בטרם שמיעת הראיות בתיק.

המאשימה מתנגדת לבקשה, הן מבחינת עיתוייה והן לגוף העניין. לגוף העניין הובהר כי המכתבים נשלחו בהתאם להוראות הדין לכתובות הנאשמים וחזרו בציון לא נדרש. בנסיבות אלה, עמדה המאשימה בחובות המוטלות עליה על פי דין, ואין הצדקה לשיטתה לעריכת שימוע בדיעבד לנאשמים שבחרו לא לדרוש את דבר הדואר.

לבקשתי הועברו לעיוני מכתבי היידוע ואישורי המסירה. מאישורי המסירה עולה כי דברי הדואר אכן מוענו לנאשמים, ולא נדרשו על ידי הנאשמים מן הדואר. בנסיבות אלה, מקובלת עליי טענת המאשימה שבכך קיימה הרשות את הוראות הדין, ובהתאם להוראת ס"ק (ג) רואים את ההודעה כאילו הומצאה כדין בנסיבות העניין (וראו: ס' 13 להחלטת ביהמ"ש מחוזי בת.פ. (י-ם) 333/09 מדינת ישראל נגד בן זכי, ת.פ. (נצ') 136-03-09 מדינת ישראל נגד אדמית עבודות עפר בע"מ).

אינני סבורה כי מוטלת על הרשות חובה לפעול לאיתורו של נאשם בדרכים נוספות, אין עליה ליצור איתו קשר טלפוני, וככל שהמכתב ממוען כדין ואינו נדרש על ידי נאשם, האחריות לכך מוטלת על הנאשם שלא דרש את דבר הדואר. לעניין נאשם 1, לא הוכח לבית המשפט כי הנאשם העתיק את כתובתו תוך עדכון הכתובת החדשה במשרד הפנים. למותר לציין כי עצם מעבר דירה אינו מטיל חובות על הרשות, ונאשם המחליף את מקום מגוריו צריך לנקוט בפעולות החוקיות כדי לוודא שדברי דואר רשמיים יגיעו אליו. לעניין נאשמות 2 – 3, אין בעובדה שהחברות על פי הנטען אינן פעילות, כל עוד לא נמחקו, כדי להצדיק אי דרישת דברי דואר הממוענים אליהן, ונציגי החברה מחוייבים לנקוט באמצעים על פי דין להבטיח הגעת דברי דואר רשמיים אל החברות כל עוד מדובר באישיות משפטית קיימת.

משכך, לא נוכחתי כי הונחה מטעם הנאשמים התשתית הראייתית לביסוס הטענה בדבר הפרת חובת היידוע לגבי זכות השימוע, ואין מקום להורות למאשימה לבצע שימוע לנאשמים בדיעבד.

בשולי בקשתה טענה ב"כ הנאשמים כי טרם הועבר לעיונה מלוא חומר החקירה ואף חומרים חסויים, ועתרה לדחית דיון ההוכחות. בעניין זה ניתנה הבהרה, לפיה מדובר בשלוש ידיעות מודיעיניות, שתוכנן הועמד כעת לידיעת הסנגורית. היות שמועד ההוכחות קבוע ליום 18.12.11, ובהתחשב בהיקפו המצומצם של החומר הנזכר, ובדחיית שלושה מועדים עד כה, אין מקום לדחיה של מועדי ההוכחות ועל ב"כ הנאשמים להערך בהתאם.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשע"ב, 08 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: