מדינת ישראל נ' צאנו(אסיר) ואח'

החלטה – משיב 5

1.בפני בקשה לעצור את המשיב 5 (להלן: "המשיב") עד תום ההליכים המשפטיים.

2.המשטרה הפעילה סוכן סמוי במטרה לאתר סוחרי סמים. בעקבות פעילותו הוגש נגד המשיבים כתב האישום, הכולל מספר אישומים, המייחס למשיב וכן למשיב 3 (להלן: "מערוף") עבירות של סחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית וכן עבירות נוספות.

באישום השביעי, המתייחס למשיב, נטען, כי בתאריך 22.2.11 בסמוך לשעה 19:20 הסוכן התקשר למערוף ואמר לו שהוא מעוניין לרכוש סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 200 גרם. כעבור 20 דקות חזר מערוף לסוכן, אמר לו שהוא מכין את הסם ושיתקשר אליו לאחר שיצא מביתו. בסמוך לשעה 21:30 הסוכן התקשר למערוף והאחרון אמר לו להגיע לתחנת דלק "יילו" שבצומת מסמיה (להלן: "תחנת הדלק") לביצוע העסקה. הם הגיעו לתחנה בסמוך לשעה 21:45 ומערוף אמר לסוכן, שאדם אחר צריך להגיע למקום ולהביא עימו את הסם. כעבור 10 דקות לערך, המשיב הגיע לתחנה ברכבו. מערוף ניגש אליו והמשיב מסר למערוף גרב ובה סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 198.26 גרם. מערוף לקח את הגרב, ניגש לרכבו של הסוכן ומסר לו, מבעד לחלון הנהג, את הגרב ובה הסם המסוכן ובתמורה קיבל ממנו 55,000 ₪. ב"כ המשיב טען לכרסום בראיות הלכאוריות ולחילופין ביקש לשחרורו לחלופת מעצר, בפיקוח בני משפחה. עיינתי בחומר החקירה ומצאתי כי התשתית הראייתית מוצקה ומקימה חשד סביר להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו.

ראיות לכאורה

3.הסוכן מסר בהודעתו מתאריך 22.2.2011 (מסמך מסומן 6) כי בעבר רכש ממערוף סם במשקל 100 גרם, ותודרך ע"י מפעילו לרכוש ממנו סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 200 גרם. לכן, הודיע לו כי הפעם דרושים לו בדחיפות 200 גרם ושיפגשו בצומת מסמיה. בהמשך, מערוף אמר לסוכן כי הוא מכין את הסם וקבע עימו להיפגש בתחנת הדלק. הם נפגשו בתחנת הדלק, כשבמהלך ההמתנה מערוף ערך מספר שיחות טלפון עם מאן דהוא. כעבור זמן מה הגיע לתחנה רכב מסוג מזדה 6, מערוף יצא אליו, חזר אל הסוכן, מסר לו גרב שבתוכה הסם, ובתמורה הסוכן נתן לו 55,000 ₪ ועזב את המקום.

4.מערוף אישר בהודעתו מיום 24.2.2011 (מסמך מסומן 14), שנתן לסוכן את הסם במשקל 200 גרם, תמורת 55,000 ₪ (ש' 136 עד 144) אך קודם לכן ניגש למשיב, לחץ לו יד, ולא לקח ממנו את הסם, משום שהסם היה מונח בכיסו. מערוף הסביר את פעולתו עם המשיב, כי רצה שהסוכן יחשוב שמישהו הביא לו את הסם (ש' 169 עד 170).

5.מטבלת סיכום פעילות עיקוב (מסמך כז') עולה כי התמונה שמערוף ניסה לצייר נכונה אך בחלקה. הוא אכן ניגש לרכב המזדה (בו נהג המשיב), ואולם גם נראה לוקח מהמשיב "דבר מה", חוזר לרכב שבו ישב הסוכן (מרצדס) ונותן את ה"דבר מה" לסוכן. יצוין כי לאחר הדיון שהתקיים בבית משפט השלום בבאר-שבע בתיק מ"י 4180-03-11 בתאריך 2.3.2011, בו נחקר נציג המדינה לגבי מהות ה"דבר מה", הבהיר העוקב את תיאור ה"דבר מה" ומידותיו במזכר שערך בו ביום.

6.מדו"ח תמלול שיחות שנערכו ביום ביצוע העסקה (מסמך לא') נשמע מערוף אומר לסוכן: "... שאתה יודע שאני צריך מישהו שיביא את זה, אחי שלומי, אני לא רוצה להיתפס על זה". ובהמשך: "אני מלמד אותו לצאת מוקדם... נותן 2,000 ₪... הנה הוא ברמזור צריך להגיע".

7.בהודעתו הראשונה מתאריך 23.2.2011 המשיב הכחיש כל קשר לסם, ואת המפגש עם מערוף, אך הודה שנכנס לתחנת הדלק, וטען כי המשיך בדרכו, משום שלא היה כסף. ואולם, בהודעה נוספת מתאריך 27.2.2011, הודה שמישהו שאינו מכיר לחץ את ידו בתחנת הדלק. הגם שהמשיב הכחיש בתחילה היכרות קודמת עם מערוף, האחרון הודה שהוא מכיר אותו. כתוצאה מהאמור, המשיב שינה את טעמו ואישר את ההיכרות ביניהם. (ראה: דו"ח עימות מתאריך 28.2.2011 מסמך מסומן 12).

8.המסקנה המתקבלת הינה, שהסוכן, שהכיר את מערוף, תיאם עימו פגישה לרכישת הסם בתחנת הדלק. מערוף, שהסם לא נמצא ברשותו, המתין עם הסוכן למשיב כחצי שעה. המשיב, ששכרו בעסקה, כפי הנראה, כך עולה מההקלטה, עמד על 2,000 ₪, הגיע לתחנה. מערוף ניגש אליו, לקח ממנו את הסם, והעבירו לסוכן. מערוף, כפי שפורט לעיל, ניסה שלא להפליל את המשיב ומסר גרסה בעייתית, הנוגדת את התשתית הראייתית. מסקנה דומה, ניתן להסיק גם לגבי הודעות שמסר המשיב.

עילת מעצר וחלופת מעצר

9.ככלל, עבירות הסחר בסם והחזקת סם שלא לצריכה עצמית המיוחסות למשיב מקימות עילת מעצר לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות איפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996. הכלל הנוהג בעבירות אלה הוא כי חלופת מעצר אינה מספקת להפגת המסוכנות הנשקפת מהנאשם המואשם בהן. בבסיס תפיסה זו, מצויה תפיסה המתייחסת לפגיעתם הרעה של הסמים בחברה, שהם בבחינת חולי המאכל את יסודותיה. מאבק יעיל בסמים מחייב את גדיעת שרשרת הפצת הסם ובעיקר משום שהסחר בסמים עלול להתבצע גם כאשר הנאשם מצוי בחלופת מעצר, וגם כאשר חופש התנועה שלו הוגבל (ראה: בש"פ 6463/09 איליה נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 26.8.09)). כלל זו נכון גם מקום בו מדובר בנאשם שעברו נקי ומסתבך בעבירות מסוג זה בפעם הראשונה בחייו (ראה: בש"פ 1970/08 בעניין וייספיש, שם; בש"פ 8211/04 אברהמי נ' מדינת ישראל, פורסם במאגרים [19.09.04].

10.הגם שלמשיב אין עבר פלילי, כמות וסוג הסם שנמכר וכן סכום הכסף הגדול ששולם תמורתו, מלמדים על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו. המשיב תאם טלפונית עם מערוף את הספקת הסם לסוכן. מכאן החשש כי גם במסגרת החלופה, בתנאי מעצר בית, תימשך הפעילות להפצת הסם. ראו: בש"פ 1648/11 יגאל אביטן נ. מדינת ישראל (לא פורסם, 7.3.11). גם הערבים, אנשים חיוביים ונורמטיביים כשלעצמם, לא יהיו מסוגלים להפיג את מסוכנותו.

לפיכך, אני עוצר את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.

ניתנה היום, ט' אדר ב תשע"א, 15 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: