מדינת ישראל נ' צאמאן ואח'

הכרעת דין ביחס לנאשם 2

על יסוד הודאת הנאשם, אני מרשיעו בביצוע העבירות הבאות:

1. 3 עבירות של התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים- עבירה לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

2. היזק בזדון- עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

ניתנה והודעה היום כ"ח אלול תש"ע, 07/09/2010 במעמד הנוכחים.

בני שגיא, שופט

גזר דין לנאשם 2

הנאשם הורשע בשלוש עבירות של התפרצות למקום שאינו מקום מגורים או תפילה, וכן בעבירה אחת של היזק לרכוש, וזאת כמפורט בכתב האישום ובהכרעת הדין.

על פי עובדות כתב האישום, התפרץ הנאשם, בשלוש הזדמנויות שונות, לבתי עסק. באירוע הראשון (אישום שלישי) התפרץ הנאשם, ביחד עם אחר, למועדון ונטל משם ארגזי אלכוהול. באירוע השני (אישום שני), התפרץ הנאשם, בצוותא עם אחרת, למסעדה ונטל משם 20 שקיות שהכילו בקבוקים למחזור. במקרה השלישי (אישום ראשון), התפרץ הנאשם, בצוותא עם אחרת, למועדון בתל אביב באופן ששבר את מנעול דלת המחסן ונטל מהמקום גופי חימום של מקררים ורכיבים נוספים העשויים מברזל. במקרה זה נתפס הנאשם- וגילוי זה הוביל בסופו של יום להגשת כתב האישום כנגד הנאשם.

הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה והביע חרטה על מעשיו. הנאשם עשה כן שלא במסגרת הסדר טיעון וללא שנעשו תיקונים כלשהם בכתב האישום או גובשה הבנה כזו או אחרת לעניין העונש.

התובע עתר בטיעונו להשתת עונש מאסר משמעותי על הנאשם, אשר ייתן ביטוי הן לחומרת העבירות והן לעברו הפלילי של הנאשם ולשני המאסרים המותנים המרחפים מעל ראשו.

הסנגור התייחס בטיעוניו לנסיבות ביצוע כל אחת מעבירות ההתפרצות, באופן שניסה לשכנע את בית המשפט כי אין המדובר בהתפרצויות מן הרף הגבוה, אלא בנסיבות של מסכנות ועליבות חיים. עוד התייחס הסנגור לנתוניו האישים של הנאשם, לחיסכון הניכר בזמן ציבורי אשר הושג בשל הודאתו ולרציונאל בחפיפת שני המאסרים המותנים העומדים לחובת הנאשם.

ניכר היה כי הנאשם בדברו האחרון מתרגש. הנאשם איבד לאחרונה את אימו ורק בימים אלה קם מתקופת השבעה. הנאשם הביע חרטה על מעשיו והביע תקווה כי עם סיום תקופת מאסרו, יוכל הוא לצאת לדרך חדשה בתמיכת משפחתו אשר לאחרונה החלה לתמוך בו. הנאשם התייחס אף לנסיבות ביצוע העבירות ולרקע לביצוען- רקע הנובע משימוש בסמים.

עיון בכתב האישום בו הורשע הנאשם מלמד כי עסקינן בשלוש עבירות התפרצות שונות ויש טעם בטיעון התובע כי יש לראות כל עבירה כעצמאית המגלמת חומרה משל עצמה.

מדובר בעבירות אשר בוצעו באופן של התפרצות לבתי עסק, כאשר הן באישום השלישי והן באישום הראשון ניכר כי נגרמו נזקים כלכליים לבית העסק. אני נותן דעתי לטיעון הסנגור בהקשר זה כי באישום השלישי הושבו אותם ארגזי אלכוהול לבית העסק.

סבורני כי לו היה עסקינן בנאשם אשר זו לו ההסתבכות הראשונה עם רשויות החוק, ניתן בוודאי היה לסיים תיק זה באופן של השתת עונש מתון, אולם אין זה המצב בענייננו.

לנאשם עבר פלילי מכביד ולחובתו עשרות הרשעות בעבירות רכוש והוא ריצה בעבר מספר תקופות מאסר.

כבוד השופט לנדמן, בגזר הדין בגדרו הוטלו המאסרים המותנים, התייחס באריכות לדרך אותה עבר הנאשם החל מהודאתו בכתב האישום שהיה בפניו באותו הליך ועד למועד גזר הדין. מגזר הדין שניתן על ידי כבוד השופט לנדמן למדתי על מאמציו של הנאשם להיגמל מהשימוש בסמים, כמו גם על כישלונו להתמיד במסלול הטיפולי שהותווה על ידי נציגי הקהילה הטיפולית.

אין ספק כי נסיבות ביצוע העבירות, העובדה כי מדובר במקבץ של 3 עבירות ועברו הפלילי של הנאשם, מובילים למסקנה כי יש להחמיר בעונשו של הנאשם.

לצד נתונים אלה, קיימים מספר נתונים אשר יש בהם כדי למתן את העונש הראוי לנאשם:

ראשית, הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, נטל אחריות וחסך בזמן ציבורי יקר. אין להקל ראש בנתון זה, ולא רק משום החיסכון בזמן, אלא בעיקר משום נטילת האחריות שיש ליתן לה לטעמי משקל משמעותי.