מדינת ישראל נ' פשקוב

גזר דין

1.הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן בכך שביום 5/6/10, בהיותו שתוי, ובעת שהתווכח עם בת זוגו באותה עת, הגיע למקום אדם שלישי - שהבחין בה שוכבת על הרצפה ובנאשם אוחז בידיה – אשר ניסה להפריד ביניהם, והנאשם איים עליו במילים בוטות. למקום הגיע גם שוטר שביקש מהנאשם להתלוות אליו, אולם הנאשם סירב וגם כשהודיע לו השוטר שהוא עצור, איים עליו, דחף אותו בחזהו וקילל אותו, והוסיף מילים של איום גם כלפי המתלוננת.

גם בניידת המשיך הנאשם להתנהג בפראות ושב ואיים על השוטר, ובהגיעם לתחנת המשטרה איים בפני שוטרת נוספת שיפגע בבת הזוג.

הנאשם הורשע בעבירות של איומים, תקיפת שוטר במילוי תפקידו והפרעה לשוטר.

2.הנאשם הורשע ביום 22.5.11, באופן שתיקון 113 לחוק העונשין וקביעת מתחמי ענישה אינם חלים עליו, אולם יש לראות בהם כשיקולים מנחים בגזירת הדין.

אין ספק כי התנהגותו של הנאשם כלפי כל מי שבא איתו במגע באותו יום, היתה התנהגות פרועה, אלימה, בוטה ומאיימת.

הנאשם לא חדל מלקלל ולאיים, ואף שוטר שניסה להרגיעו ספג מפי הנאשם קללות בוטות ואיומים, והוא אף הותקף על ידו.

התנהגותו של הנאשם ראויה לכל גנאי, ולא ניתן לעבור עליה לסדר היום מבלי לבטא את מורת הרוח מהאופן בו התנהל הנאשם, הן כלפי חברתו והן כלפי

עובר האורח, קל וחומר התנהגותו כלפי השוטר שהגיע למקום מתוקף תפקידו וסמכותו, ואף בהן זלזל הנאשם.

חובתו של בית המשפט להגן על כל אדם, על עובדי ציבור בכלל ועל שוטרים הממלאים תפקידם בפרט, על מנת שלא יהיו חשופים לכל אלימות מכל סוג שהוא.

הענישה בגין מעשיו של הנאשם צריכה להיות ממשית ומכבידה.

3.טרם טיעונים לעונש נשלח הנאשם לשירות המבחן ואל הממונה על עבודות

השירות, על מנת לבדוק את הענישה הראויה בעניינו.

התסקיר הראשון שהתקבל אודות הנאשם מפרט את תולדות חייו, העלייה ארצה עם הוריו, הקשר המורכב עם בני משפחתו הקרובים, וההתדרדרות שחלה בהתנהגותו במהלך התבגרותו עד להפסקת לימודים ושימוש בסמים. כיוון שבאותו זמן החל הנאשם בהליך גמילה, המליצה קצינת המבחן לעקוב אחר התקדמותו (תסקיר מיום 7.12.11).

תסקיר נוסף שהתקבל ביום 21.2.12, העלה כי הנאשם עזב את מסגרת הגמילה לאחר כשלושה חודשים, והגם שרצה להמשיך בתהליך, לא היה פנוי להשתלב בקהילה טיפולית. קצינת המבחן התרשמה כי מדובר בצעיר הסובל שנים מהתמכרות קשה לסמים ואלכוהול, והוא חסר כוחות ומוטיבציה לטיפול מקיף בבעיותיו.

בד בבד באותה תקופה לא התייצב הנאשם גם בפני הממונה על עבודות השירות (הודעה מיום 6.5.12).

בדיון נוסף שהתקיים בעניינו של הנאשם, הסתבר כי במהלך הזמן שחלף נדון הנאשם למאסר בפועל בגין עבירות תעבורה, וסנגורו ביקש כי בית המשפט יתן לו הזדמנות נוספת לפנות אל הממונה. מחוות הדעת שהתקבלה עלה כי הנאשם אינו יכול לבצע עבודות שירות בשל שימוש בסמים (הודעת ממונה מיום 19.11.12).

בדיון נוסף שהתקיים בעניינו של הנאשם, ביקש הסנגור כי לפנים משורת הדין תינתן לו הזדמנות אחרונה, שכן לטענתו הנאשם אינו משתמש עוד בסמים, ובשל מצבו המשפחתי המורכב הוא ראוי להתחשבות.

בית המשפט נעתר שוב לבקשה, והפעם נמצא כי הנאשם כשיר לבצע עבודות שירות (הודעה מיום 23.12.12 ומיום 17.2.13).

בינתיים התקבל תסקיר נוסף לגבי הנאשם, ממנו עלה כי הוא ריצה חלק מעונשו בכלא ושוחרר עד לבירור סופי של העניין, הנאשם הביע נכונות להשתלב בהליך טיפולי בהתמכרויות מהן הוא סובל, ואף השתלב בבית חוסן. אלא שלמרות מאמציו, נמצא כי הנאשם התקשה להימנע לחלוטין משימוש בחומרים ממכרים, וקצינת המבחן נמנעה מהמלצה וביקשה ארכה לבחון את התמדתו ורצינותו של הנאשם (תסקיר מיום 3.3.13).