מדינת ישראל נ' פרץ

החלטה

זוהי בקשה לעיון חוזר במסגרתה עותרת המבקשת להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים וכן לחלט את הערבויות הכספיות על רקע כתב האישום המייחס למשיב עבירות של הפרת הוראה חוקית, העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו –עבירות מיום 10.8.2010.

ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה וכן לקיומה של עילת מעצר סטטוטורית. יחד עם זאת, עתר להורות על שחרורו של המשיב לאותה חלופה בה היה נתון מחודש מאי 2010. בנוסף לעיבוי החלופה בדמות הוספת אחותו, החיילת הגברת שלהבת פרץ כמפקחת נוספת בתום שעות עבודתה, 17:00.

ב"כ המשיב הפנה לפסיקה בבש"פ 5500/01 שתמציתה שלא בכל מקרה של הפרה יש לנקוט בהליך של מעצר עד תום ההליכים.

ב"כ המבקשת מנגד, טוען כי משהפר המשיב את האמון של בית המשפט, לא ניתן לתת בו אמון כי יקיים את הוראות בית משפט על רקע הפרת תנאי השחרור. בנוסף העליב והפריע לשוטרים במילוי תפקידם בעת הבאתו לתחנת המשטרה.

ב"כ המבקשת הפנה לפסיקה התומכת בגישתו.

בפניי התייצבה אחותו של המשיב , הגברת שלהבת פרץ, משרתת בצה"ל בחיל המודיעין, הביעה נכונותה והסכמתה לשמש מפקחת עבור המשיב החל מהשעה 17:00, וזאת בנוסף לערבות והפיקוח של אמו של המשיב, הגברת זהבה פרץ.

המשיב טען בחקירתו כי ההפרה התבטאה בכך שיצא מרחק קצר להתפלל בבית הכנסת הואיל והיה ראש חודש ואף לדבריו שתה כוסית של יין.

עוד עולה כי השוטרים הגיעו בסמוך לשעה 11:00 ולא מצאו אותו. בהמשך משהודיעה לו אמו שהשוטרים חיפשו אותו חזר מיד עם מדי התפילה והמתין לשוטרים אשר חזרו סמוך לשעה 13:00 וביצעו את מעצרו.

לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, והקשבתי והתרשמתי מהערבה הנוספת, שוכנעתי כי אין זה המקרה לנקוט בהליכים דרסטיים במעצר עד תום ההליכים על רקע ההפרה המצוינת בכתב האישום.

יחד עם זאת, שוכנעתי כי יש להכביד בתנאי השחרור.

אשר על כן, אני מורה כדלקמן:

א.המשיב ימשיך לשהות בתנאי השחרור בערובה שנקבעו ביום 16.5.2010 על ידי כבוד השופט רוזין בת"מ 25694-04-10.

ב.הנני מורה על חילוט ההפקדה בסך 1,000 ₪.

ג.המשיב יפקיד הפקדה נוספת בסך 1,500 ₪.

ד. אחותו של המשיב, הגברת שלהבת פרץ, תחתום על ערבות צד ג' על סך של 5,000 ₪.

ה. הגברת שלהבת תפקח על המשיב יחד עם אמה, הגברת זהבה פרץ, לסירוגין על המשיב.

מובהר למשיב כי היה ויפר שוב את תנאי השחרור ולו הפרה קלה, ייעצר עד תום ההליכים.

ניתנה והודעה היום ו' אלול תש"ע, 16/08/2010 במעמד הנוכחים.

נסר אבו טהה, שופט