מדינת ישראל נ' פרץ(עציר)

החלטה

לפני בקשה מטעם בא כוחו של הנאשם לשחרורו של הנאשם , העצור מיום 02.10.12, למרכז יום "חוסן" לגמילה מסמים. המאשימה מתנגדת לשחרור זה מסיבות שיובאו בהמשך.

רקע הדברים

1. כנגד הנאשם, יליד 1958, הוגש כתב אישום בגין העבירות הבאות:

שתי עבירות של התפרצות לדירת מגורים, עבירה אחת של גניבה, שתי עבירות של הפרת הוראה חוקית, עבירה של סירוב לנטילת אמצעי זיהוי, עבירה של איומים, עבירה של החזקת סכין וכן עבירה של היזק בזדון.

2. ביום 18.02.13 הופנה הנאשם לגישור בפני לאור מחלוקת שהתגלעו בין הצדדים, בגישור העלו הצדדים טענות שונות, המאשימה מצדה טענה לחומרת העבירות המיוחסות לנאשם ולעברו העשיר של הנאשם ואילו הסניגורית הדגישה את מצבו של הנאשם שבעבר עבר תהליך גמילה מוצלח ולאחר מכן רצף מעידות שבסופן חזרה לסם ולעולם העברייני.

3. סופו של יום שהצדדים הסכימו כי הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן ויורשע בו, ללא הסכמה עונשית בשלב זה של הגישור, והנאשם אכן הורשע, ולאור נסיבות חייו של הנאשם, שאינן מובאות כאן מטעמים של צנעת הפרט, נשלח לקבלת תסקיר של שירות המבחן על מנת לעמוד על מהלך ואורחות חייו של הנאשם ועל הסיבה העיקרית לחזרת הנאשם לחיי הפשע, ובעיקר על מנת לבחון אפשרות לשלבו בהליך גמילה.

4. כבר אז הביעה המאשימה את התנגדותה לשליחתו של הנאשם לקבלת תסקיר של שירות המבחן וציינה כי עמדתה למאסר ממושך, עוד הדגישה המאשימה כי אפיק טיפולי-שיקומי בעניינו של הנאשם אינו בא בחשבון, שכן לטעמה יש לבוא חשבון עם הנאשם על מעשיו.

תסקירי שירות המבחן

1. בעניינו של הנאשם הוגשו שמונה תסקירים.

תסקיר ראשון, מיום 17/03/13, תיאר את קורות חייו של הנאשם, מן הילדות הקשה ועד למעורבותו המאסיבית של הנאשם בפלילים, משך רוב שנות חייו. שירות המבחן ציין כבר באותו תסקיר את המוטיבציה של הנאשם, אשר הביע רצונו להשתלב בהליך טיפולי במסגרת "בית חוסן", שירות המבחן התרשם כי הנאשם גייס את כל כוחותיו ומשאביו להתמודדות עם בעיית התמכרותו לסמים, לאחר שנים בהם הצליח לשמור על "ניקיון" מסמים.

שירות המבחן סבר כי נמצאה נקודת הזמן הנאותה לשילוב הנאשם בגמילה וזאת מול העובדה כי הטלת מאסר ממשי בהתחשב בכוחותיו הפיזיים והנפשיים של הנאשם יהיה בה כדי לגרום להתדרדרות נוספת במצבו. לאור הדברים המליץ שירות המבחן, כבר בשלב זה לשחרר את הנאשם למעצר בית מלא בביתו בפיקוח אשתו, תוך שילובו במרכז היום "חוסן".

2. בדיון מיום 20/03/13 התנגדה המאשימה לשליחת הנאשם למרכז יום, אף שהיה נראה כי היתה "בולעת את הגלולה המרה" של שליחתו לגמילה במסגרת סגורה.

3. לאור טענות הצדדים ביקש בית המשפט להבין מדוע לא ישולב הנאשם ראשית במסגרת טיפולית ורק לאחר מכן במסגרת פתוחה, עוד קבע בית המשפט כי על שירות המבחן לבחון את קשת אפשרויות הטיפול, כאשר רק במידה ויסגרו כל הדלתות בפניו של הנאשם לקבלתו בקהילה סגורה, אז תישקל אפשרות שליחתו של הנאשם למרכז יום, בית המשפט הפנה את הנאשם לבחינת שילובו בקהילה הטיפולית "צעדים", המתמחה בתחלואה כפולה.

4. בתסקיר מיום 05.05.13 ולאחר שעבר הנאשם ריאיון לקבלתו בקהילה הסגורה "צעדים" מסר שירות המבחן כי צוות הקהילה לא מצא את הנאשם מתאים לקהילה זו לאור בעיותיו הבריאותיות הרבות המצריכות בדיקות ויציאות מרובות מן הקהילה.

עוד העריך שירות המבחן כי השתלבותו של הנאשם במסגרת מערך טיפולי במסגרת פתוחה בקהילה מהווה מענה טוב יותר בשל מצבו הבריאותי.

5. לבקשת בית המשפט ביאר שירות המבחן בתסקיר מיום 19.05.13 את עמדתו לעניין שילובו של הנאשם בקהילה הטיפולית "צעדים" ומסר כי בעיותיו הרפואיות של הנאשם הינן בעיות מורכבות מכפי שהקהילה זמינה להתמודד עמם, וכי בעיות אלה מונעות מן הנאשם את הפניות הנדרשת לטיפול משמעותי בתחום הגמילה מסמים, וזאת ככל שהנאשם זקוק למענים רפואיים אקוטיים לצורך הצלת חיים.

שירות המבחן שב וחזר על עמדתו כי המסגרת היחידה שיכולה לתת מענה לנאשם הינה מסגרת טיפול של מרכז יום, מסגרת גמישה מבחינת התאמת המענים של הנאשם על כל מורכבויותיו.

6. בהתחשב בתשובת שירות המבחן ולאור עתירת הסניגורית קבע בית המשפט, בדיון מיום 19.05.13 כי יש לאפשר לנאשם לגשת לריאיון במסגרת הטיפולית במרכז היום "חוסן". כבר בשלב זה הבהיר בית המשפט שאין בשליחתו של הנאשם לקבוע מסמרות בדבר אפשרות שילובו של הנאשם במרכז היום.

7. בית המשפט התיר את יציאתו של הנאשם לריאיון וזאת על מנת שתיפרש התמונה המלאה לקראת החלטה בדבר שחרורו או אי שחרורו של הנאשם.