מדינת ישראל נ' פרץ(עציר)

החלטה

בתום הדיון הקודם שהתקיים ביום 24.3.10 הייתה היתקלות בין המשיב לבין אנשי השב"ס שליוו אותו. אני נעתרת לבקשת השב"ס וקובעת שהמשיב יישאר אזוק במהלך הדיון.

ניתנה והודעה היום י"ג ניסן תש"ע, 28/03/2010 במעמד הנוכחים.

שירלי דקל נוה, שופטת

החלטה

כללי

1. בהחלטה שניתנה ביום 9.3.10, בית המשפט סקר את עובדות כתב האישום, טענות המבקשת בבקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים וטענות המשיב. בסיומה של ההחלטה בית המשפט קבע כי יהיה מוכן לשקול שחרור המשיב למעצר בית מוחלט, בחלופת מעצר שתאיין את מסוכנותו, ולצורך כך דחה את הדיון לצורך קבלת תסקיר מטעם שירות המבחן ליום 24.3.10.

2.ביום 24.3.10 ב"כ המשיב, שייצג אותו באופן פרטי, השתחרר מייצוגו. בית המשפט מינה את הסנגוריה הציבורית לייצוג המשיב ודחה את הדיון להיום.

3.ב"כ המשיב מטעם הסנגוריה הציבורית טענה כי בא כוחו הקודם של המשיב לא חלק על חומר הראיות, ולכן ביקשה לטעון הן לגבי חומר הראיות והן לגבי שחרור המשיב לחלופת מעצר.

טענות המשיב לגבי חומר הראיות

4.ב"כ המשיב טענה כי הודעות המתלוננת במשטרה לא היו כנות לגבי הקשר שלה עם המשיב. בפועל, המתלוננת, שהייתה בת זוגו לשעבר של המשיב, המשיכה להיות איתו בקשר גם בתקופה בה הוא ריצה מאסר בפועל וגם לאחר שחרורו ממאסר. מדובר בקשר הדדי, לא בריא, בין שני הצדדים, המצדיק צו הרחקה אך לא מצדיק השארת המשיב במעצר.

טענות המשיב לגבי שחרורו לחלופת מעצר

5.ב"כ המשיב טענה כי ה"ה חסון, שהוצעו כחלופת מעצר, ולא הגיעו לפגישה בשירות המבחן, עדיין מוכנים לקבל את המשיב אליהם. ב"כ המשיב ביקשה כי המשיב ישוחרר באופן זמני לבית גיסו, המתגורר בגדרה, ויוגש תסקיר מעצר משלים.

תגובת המבקשת לטענות המשיב

6.ב"כ המבקשת התנגדה לטענות המשיב לגבי חומר הראיות וכן התנגדה לשחרור המשיב לחלופת מעצר.

7.לגבי חומר הראיות – ב"כ המבקשת טענה כי בנוסף להודעות המתלוננת, גם שוטרת שמעה את איומי המשיב והייתה נוכחת בעת שהמשיב התקשר מספר רב של פעמים למתלוננת. כמו כן, המשיב הודה באופן חלקי במיוחס לו.

8.לגבי שחרור המשיב לחלופת מעצר - לטענת ב"כ המבקשת, מדובר בעבירות איומים מהרף הגבוה והטרדות אינספור באמצעות מתקן בזק. כמו כן, ב"כ המבקשת טענה כי למשיב עבר פלילי מכביד ביותר, ונשקפת ממנו רמת סיכון גבוהה למתלוננת, והתסקיר לא ממליץ על שחרורו.

דיון והכרעה

ראיות לכאורה

9.כפי שנקבע בהחלטה מיום 9.3.10, קיימות ראיות לכאורה המספיקות בשלב זה של הדיון כדלקמן:

א.הודעות המתלוננת – המתלוננת פנתה לניידת משטרה, במהלך סיור, וטענה כי מאז שהמשיב השתחרר מהכלא הוא לא מפסיק להטריד אותה ולאיים עליה ועל בן זוגה.