מדינת ישראל נ' פרץ(עציר)

גזר דין

כללי

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון בתום שמיעת חלק מהראיות, בעבירות שעניינן תקיפה סתם לפי סעיף 379(ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"), איומים, לפי סעיף 192 לחוק, וחבלה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 לחוק בנסיבות סעיף 335(א)(1) ובנסיבות סעיף 335(א)(2) לחוק. הסדר הטיעון כלל הסכמה חלקית לעניין העונש, לפיה המדינה תעתור ל – 4.5 שנות מאסר וההגנה תהא רשאית לטעון לעונש באורח חופשי.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 20.2.11 בשעה 1:30 לערך, הגיע הנאשם ביחד עם חמישה אחרים, שזהותם אינה ידועה (להלן: "האחרים") למועדון "הביט" במודיעין (להלן: "המועדון").

הנאשם והאחרים ביקשו להיכנס למועדון וסורבו. בהמשך לכך, ביקש דור מלכה (להלן: "דור"), מתנדב במשטרה ששהה אותה עת מחוץ למועדון, מהנאשם והאחרים לעזוב את המועדון וכן, צלצל למשטרה. בעודו משוחח בטלפון עם המשטרה, חטף הנאשם מידו את מכשיר הטלפון, קרע שרשרת שהייתה על צווארו וכן את חולצתו וצעק לעברו: "אתה סמוי, יא מלשן, אני אזיין אותך".

בהמשך לאמור, נכנסו הנאשם והאחרים לרכביהם שחנו בחניה, או אז צעד דור לכיוון הרכב בו שהה הנאשם כדי למנוע את הימלטותו. במקביל, התקרבו לכיוונו של דור שני רכבים, אשר מאחד מהם ירד הנאשם ואמר לדור: "לפני שאני הולך בא לי לתת לך כמה כאפות", או אז, הצטרפו האחרים לנאשם ואחד מהם הכה את דור בראשו באמצעות אגרופו.

לשמע האמור, הגיעו לחניה בריצה חבריו של דור: מאור, עמית, אופיר ויעקב (להלן: "המתלוננים") כדי לסייע לו, או אז תקפו אותם הנאשם והאחרים כדלקמן:

שניים מהאחרים הכו את דור ומאור בכל חלקי גופם.

הנאשם, שאחז בידו סכין (להלן: "הסכין"), התקרב לעברו של מאור ודקר אותו בכף ידו השמאלית. עמית ביקש לחלץ את חברו מתקיפתם של האחרים ובתגובה, הכוהו השניים בכל חלקי גופו. אופיר ביקש לסייע לעמית, אולם שניים מהאחרים הפילוהו לארץ ובעטו בראשו ובשאר חלקי גופו. משראה עמית את אופיר מוטל על הארץ, דחף את השניים שהכוהו והרים את אופיר.

אותה עת, ניגש הנאשם אל יעקב והכה אותו מכת אגרוף בלסת, בעקבותיה נפל יעקב ארצה. או אז, החל הנאשם לתקוף את עמית ואופיר. יעקב ביקש מהנאשם להפסיק מעשיו תוך שחבק את הנאשם מאחור, אולם הנאשם לא שעה לבקשתו נגח בפניו והשתחרר מאחיזתו.

בהמשך, הגיעו שניים מהאחרים כדי לסייע לנאשם בתקיפתו את המתלוננים. אחד מהשניים הכה את עמית באפו וכתוצאה, הלה נפל ארצה. אופיר ביקש לסייע לו להתרומם. או אז, הגיח הנאשם ודקר את אופיר באמצעות הסכין בכתף שמאל. בהמשך, דקר הנאשם גם את עמית.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננים הנזקים הבאים:

למאור נגרם חתך בכף ידו השמאלית והוא נזקק לאשפוז בבית החולים למשך 24 שעות.

לאופיר נגרמו חתכים מרובים בידו הימנית ואף הוא נזקק לאשפוז בבית החולים למשך 24 שעות.

לעמית נגרמה פגיעה בריאה שמאלית ואפו נשבר. הוא נותח בשני אברים אלו שבגופו, אפו נדרש לשחזור והוא אושפז בבית החולים משך שמונה ימים.

עד כאן עובדות כתב האישום, בהן הודה והורשע הנאשם.

על הנאשם – תסקיר שרות המבחן

הנאשם, כבן 20, רווק ובן למשפחה נורמטיבית. הינו הצעיר מבין ששת אחיו. מהתסקיר עולה, כי מגיל צעיר אובחן הנאשם כלוקה בבעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות. בנסיבות אלו, הומלץ לנאשם על ידי נוירולוג ליטול ריטלין, אולם הלה לא התמיד בנטילת התרופה והמשיך בהתנהגותו האלימה. הנאשם סיים 10 שנות לימוד, מרביתן בבתי ספר טיפוליים. הוא לא גויס לצבא ולא אחז בעבודה קבועה לאורך זמן.

מעורבותו בפלילים החלה בשנת 2005, בעבירות אלימות. בהמלצת שירות המבחן החל הנאשם לקבל טיפול תרופתי- פסיכיאטרי אשר סייע במיתון התנהגותו, אולם גם בו לא התמיד הנאשם. במרץ 2010, הופנה הנאשם בשנית לשירות המבחן, לאחר שהורשע בעבירה של נהיגה פוחזת ונדון ל- 3 חודשי מאסר בעבודות שירות, אותם סיים לרצות לפני כשנה.

בפני שירות המבחן כרך הנאשם את התנהגותו האלימה באירוע נושא כתב האישום בתחושת בהלה שאחזה בו וכן בשל שתיית אלכוהול. הנאשם הוסיף, כי הוא נוהג לצרוך אלכוהול בנסיבות חברתיות על בסיס יומיומי, ובעברו צרך אף סמים במספר הזדמנויות. שרות המבחן התרשם, כי חל שינוי בגישתו של הנאשם, אשר בזו הפעם, הביע נכונות לעמוד בקשר טיפולי עמו, עם שחרורו מהמאסר. הוא אף הביע נכונות ליטול חלק בהליך טיפולי במסגרת שב"ס, לאחר שייגזר דינו ונכון לעת הזו, הוא השתלב בשיעורי תורה.