מדינת ישראל נ' פרנקל

החלטה

הנאשם הודה בביצוע עבירה לפי סעיף 340 לחוק העונשין וזאת בנסיבות המפורטות בכתב האישום.

במסגרת הסדר טעון אליו הגיעו הצדדים הופנה הנאשם לשרות המבחן לבחינת אפשרות של סיום ההליך ללא הרשעה וזאת טרם שהורשע.

עתה בפני תסקיר חיובי ביותר, אשר מכיל בסופו המלצה לסיום ההליך ללא הרשעה תוך הטלת צו של"צ.

התביעה מבקשת לאמץ את ההסדר ברף כפי שהוצג בישיבה הקודמת ודהיינו סיום ההליך ללא הרשעה תוך הטלת צו של"צ ותוך שיושת על הנאשם חיוב בפיצוי למתלונן, ואילו הסניגור מבקש להסתפק בשל"צ ובהיקף נמוך מזה ששרות המבחן ממליץ, ולהמנע מהשתת פיצוי.

הנימוקים של כל אחד מהצדדים פורטו בפרוטוקול לעיל ואין לי אלא להפנות בנימוקי באי כח הצדדים לעיל.

נסיבות ביצוע העבירה פורטו בכתב האישום ולפיהן בחודש יולי 2008 ניהל הנאשם קיטנה בבית ספר בשוהם ועובר למועד תחילת ניהול הקיטנה הקים סככה של עמודי ברזל שמטרתה אמנם היתה טובה – לאפשר לילדי הקיטנה לשחק בכדורסל במקום מוצל, אך הדרך בה מימש הנאשם את כוונתו היתה פסולה וזאת משום שהקים את הסככה מבלי לקבל היתר.

דרישות החוק לביצוע עבודות בניה הדורשות היתר אינן בבחינת דרישות פורמליות והרציונל המונח בבסיס דרישת ההיתר הינו להעמיד כל עבודה שמבוצעת והטעונה היתר תחת פיקוח כדין, מה שאמור להבטיח כי העבודה תבוצע באופן שלא יגרם נזק לציבור ו/או יחידיו.

ואכן, למרבה הצער במקרה זה לאחר שהסתימה הקיטנה שהה הקטין בקרבת הסככה, בשלב מסוים החלו מספר ילדים לטפס על בד הסככה כשהמתלונן היה מתחתיה ולפתע נפל אחד מהעמודים ופגע בראשו של המתלונן וכתוצאה מכך נגרם לקטין חתך בראשו שלווה בדימום וזעזוע מוח.

מצאתי לנכון לפרט את נסיבות הענין וזאת משום שבבואי לשקול אופן סיום ההליך בתיק זה, עלי לערוך את המאזן הנדרש, הן לצורך שקילת השאלה אם זה המקרה בו ימנע בית משפט מהרשעת נאשם והן לצורך שקילת השאלה כיצד – מקום בו ימנע בית המשפט מהרשעה – יסתיים ההליך.

ההלכות באשר לשאלת המנעות מהרשעה ידועות והן הותוו בפסקי דין מרובים כאשר ההלכות המנחות הנן הלכת כתב והלכת רומנו והחלטות שבאו בעקבותיהן.

ככל שהדבר נוגע לשאלת המנעות מהרשעה, מוצאת אני כי אכן נסיבותיו של הנאשם במקרה זה וכן המאזן הנדרש עונים על דרישות הפסיקה ומאפשרים החרגתו של הנאשם במקרה שלפני מהכלל לפיו מקום בו מבצע הנאשם עבירה ירשיעו בית משפט.

לענין זה אפנה לאמור בתסקיר אשר סוקר את רקעו ונסיבותיו של הנאשם.

התרשמות שרות המבחן מאדם אשר כל חייו ניהל אורח חיים נורמטיבי ואף ראוי לציון באופן החיובי בו התנהלו חייו.

מדובר במי שבמהלך השנים ניהל אורח חיים יצרני כאשר לצד עבודתו פעל ופועל לשרות הציבור ולרווחתו.

לענין זה אפנה גם לטעוני הסניגור אשר פרט את תרומתו הרבה של הנאשם לציבור.

בכך גם תומכים מכתבים שהוצגו על ידי הסניגור, נ/1 – מנהל מחלקת תכנון במחוז דן חברת החשמל וכן נ/2 – סגן ראש המועצה מר יורם איילון, שניהם גומרים את ההלל על אישיותו של הנאשם ותרומתו בעבודה וכן תרומתו בפעילויות התנדבותיות למען הציבור.

מוצאת אני כי בבוא המאשימה לכלל הסדר טעון במסגרתו היא מצטרפת להמלצת שרות מבחן להמנע מהרשעה, שקלה אכן את כל השיקולים הנדרשים והגיעה לכלל הסדר ראוי לאימוץ.

הצדדים חלוקים באשר לאופן סיום התיק תוך המנעות מהרשעה.

מכלול הנימוקים לקולא כפי שפורטו על ידי הסניגור וכפי שנתמכים מהתרשמות שרות המבחן קבלו מענה ראוי בדמות החרגתו של הנאשם מהכלל ובדמות מתן אפשרות לנאשם לצאת מבית המשפט כאשר איננו מתויג בתג של הרשעה.