מדינת ישראל נ' פרייגר ואח'

החלטה

החוקר פטור מתשובה.

ניתנה והודעה היום כ"ג תמוז תש"ע, 05/07/2010 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט

החלטה

1.לפני בקשה ראשונה להארכת מעצרם של החשודים עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

2.החשודים נעצרו לראשונה ביום 04.07.2010 בשעה 16:30.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשודים ובאי-כוחם, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרם של החשודים למשך 4 ימים.

4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשודים חשד בדבר ביצוע עבירות של החזקת נשק שלא כדין, פרסום שירותי זנות, חיים על רווחי אדם העוסק בזנות והבאת אדם לידי מעשה זנות.

כן נטען בבקשה לעילת מעצר של מסוכנות ושיבוש הליכי חקירה ומשפט.

5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, וכן דו"ח סודי אשר סומן מב/1 - ובהם תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשודים, זכרון דברים הוגש וסומן מב/2 ורשימת פעולות לביצוע, מב/3, ובמסגרת מב/1 מפורטות פעולות חקירה אותן מתעתדת המבקשת לבצע במסגרת הימים המבוקשת על ידה.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה ואת הדו"ח הסודי, לא מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשודה 3 עברה את העבירות המיוחסות לה בבקשה. היותה אשת החשוד 2 ומכלול החומר שבפניי אינו קושר אותה כחשודה סבירה לביצוע העבירות, ומצאתי כי יש לשחררה לאלתר בתנאים שיקבעו להלן.

באשר לחשודים 1 ו – 2, המדובר בחשד סביר לביצוע עבירות חמורות של חיים על רווחי אדם העוסק בזנות, הבאת אדם לידי מעשה זנות, ופרסום שירותי זנות, באשר לאלה הראיות כבר בשלב זה הינן מוצקות ומצדיקות את המשך המעצר.

לעניין החזקת נשק שלא כדין, הרי שמדובר באקדח גז ואין מדובר בכלי נשק ממשי שיש בכוחו להרוג או לפצוע אדם באופן קשה. מה גם שנסיבות החזקת הנשק לא הובהרו ברמה המספקת בשלב זה, ובגין עניין זה לא היה מקום לבקש את הארכת המעצר ו/או להאריך את המעצר של מי מהחשודים. הנושא ראוי שיחקר, ואולם לאו דווקא בעת שמי מהחשודים עצור.

החומר הסודי והעדויות המפורטות מקימים חשד מספק לצורך בקשה זו, אם לא מעבר לכך באשר למרכזיותם של שני החשודים שבפניי בביצוע העבירות בהן הם חשודים.

טענת הסנגור כי לכאורה מדובר בזוג נופש באילת, עומדת בניגוד משווע לחומר הראיות בתיק זה.

7.כמו כן, התרשמתי כי מתקיימת כנגד החשודים עילת מעצר בדמות יסוד סביר לחשש כי שחרורם יכול ויביא לשיבוש הליכי חקירה, וכן נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש כי שחרורם יכול ויביא לסיכון בטחונו של אדם או לסיכון בטחונו של הציבור.

8.נוכח המסוכנות הנחזית, אינני מעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.

9.באשר להיקף החקירה המתבקש אל מול ימי המעצר המתבקשים, אני סבור כי הדברים מצויים ביחס מידתי לשלילת חירותם של החשודים 1 ו - 2, כך שאני מקבל את הבקשה במלואה.

כמו כן, אני סמוך ובטוח כי הקצין הממונה על החקירה יפעיל את שיקול דעתו בהתאם להוראות סעיף 20 לחוק, על מנת להביא לשחרורם של החשודים בערובה, היה ותסתיים החקירה טרם מועד זה .

10.אי לכך, אני מקבל את הבקשה במלואה בהקשר לחשודים 1 ו – 2 ומעצר יוארך עד ליום 08.07.2010 שעה 12:00.