מדינת ישראל נ' פריחאת

הכרעת דין

הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום ולפיכך אני מרשיע אותו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום י' אלול תש"ע, 20/08/2010 במעמד הנוכחים.

משה גינות, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודייתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. המדובר בעבירות שעניינן העסקה שלא כדין וכניסה לישראל שלא כחוק.

הנאשם הינו תושב יהודה ושומרון ואיננו אזרח ישראלי.

מתברר שבחודש 10/04 בהיות הנאשם גרוש, הוא נישא לתושבת אום אל פחם, מני אז עובד הנאשם בעיר אום אל פחם והוא הבעלים של חנות נעליים. לנאשם נולדו שלושה ילדים וביום 17.8.10 הגיעו שוטרים לחנותו, שם הם מצאו צעיר בן 22 תושב שטחים אותו העסיק הנאשם בחנות הנעליים.

מתברר, כך עולה ממסמכי הגנה שהוגשו לעיוני, כי הנאשם קיבל אישור ממע"מ ובו נקבע כי הוא פטור לתקופה מסוימת ממס ערך מוסף.

התקבל אישור נוסף מעיריית אום אל פחם על פיו הנאשם משלם מיסים כחוק.

מסתבר כי כאמור הנאשם שוהה מספר שנים בארץ, אין בידיו אישור שהייה כחוק, וכאמור הוא נשוי לאזרחית ישראלית ולהם שלושה ילדים.

מפי הסנגור שמעתי שהנאשם פנה וביקש שיסדירו לו אישור שהייה בישראל אולם בקשתו תלויה ועומדת עדיין וטרם ניתנה בה החלטה.

ב"כ המאשימה ביקשה למצות את הדין עם הנאשם שכן לדבריה לפני 17 שנים הוא נידון בבית המשפט הצבאי בג'נין בגין עבירה בטחונית וכי אין להלום שהנאשם ישהה בארץ שלא כדין וזאת נוכח סכנה הצפויה לאזרחי מדינת ישראל כתוצאה משהייה בלתי חוקית של שוהים המסתובבים בחוצות באין מפריע.

ב"כ הנאשם הדגיש את העובדה שמדובר באדם שנשוי לאזרחית ישראלית, הוא אב לשלושה ילדים, משלם מיסים כחוק, תומך בגרושתו ובחמישה ילדים נוספים בשטחים, לא הסתבך בביצוע עבירות בטחוניות בארץ ועשה הכל כדי שיכירו בו ויאפשרו לו לשהות בישראל.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובשים לב להודאתו של הנאשם בעבירות שיוחסו לו, החלטתי לגזור לו:

7 ימי מאסר לריצוי בפועל שיימנו מיום מעצרו 17.8.10.

כן הנני גוזר לו 4 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל ישוב ויעבור העבירות בהן הורשע.

בנסיבות הענין, לא ראיתי מקום להטיל עליו עונש של קנס.

הודעה והוסברה זכות הערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום י' אלול תש"ע, 20/08/2010 במעמד הנוכחים.

משה גינות, שופט