מדינת ישראל נ' פרידמן

החלטה

בפניי בקשה לעיון חוזר, בהתאם לסעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, להלן: ("חוק המעצרים") בהחלטת בית המשפט בעניינו של המבקש מיום 14.12.09, בטענה של חלוף הזמן ושינוי הנסיבות, ולהורות על הסרת כל התנאים המגבילים שהוטלו על המבקש ביום 13.5.09.

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות על סעיפים 6, 7(א) + (ג) רישא ו- 10 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים").

במקביל לכתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו וביום 13.5.09 הורה בית המשפט (כב' השופטת יעל פרדלסקי) לשחררו למעצר בית מלא ותנאי שחררו נוספים, לרבות הפקדה כספית, עיכוב יציאה מהארץ, התחייבות עצמית וערבות צד ג'.

בתאריך 17.6.09, בעקבות בקשה לעיון חוזר, התאפשר למבקש לצאת למבחנים בבית הספר הארצי להנדסאים וכן לצאת מביתו כל יום בין השעות 18:00-19:00. בתאריך 28.7.09, ולאחר שהוגש תסקיר מעצר בעניינו של המבקש, אפשרה כב' השופטת פרדלסקי לנ"ל לצאת מביתו בין השעות 16:00 ל- 01:00, בימים ב', ג', ה' ו' ושבת על מנת לעבוד במסעדה.

בתאריך 14.12.09, שוב בעקבות בקשה לעיון חוזר ולאחר שבית המשפט (כב' השופטת הבכירה יעל אבירם) השתכנע כי עולות נסיבות חדשות בעניינו של המבקש, התאפשר לו לצאת מביתו לצורך לימודים בטכניון בימים א', ב', ג' ו- ה' משעות הבוקר עד שעות הערב.

כעת מונחת בפניי בקשה נוספת לעיון חוזר שבבסיסה העובדה כי ניתנה בעניינו של המבקש הכרעת דין ע"י כב' השופט קוטון וכאשר הטיעונים לעונש בעניינו קבועים ליום 22.6.10. לדידו של הסניגור המלומד, הזמן הרב בו שוהה המבקש בתנאים מגבילים והנסיבות הספציפיות שעולות מהכרעת הדין, מצדיקים הסרת כל התנאים המגבילים, כאשר המבקש מעולם לא הפר את תנאי מעצרו.

בדיון בפניי, ציין הסניגור כי מתקיימות שתי עילות של סעיף 52, הן לעניין חלוף הזמן והן לעניין שינוי הנסיבות והדגיש, כי אין המדובר באדם מסוכן, אחרת לא היה משתחרר למעצר בית ולא היתה מתאפשרת יציאתו ממעצר זה, כפי שהתאפשרה.

ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וציינה כי אין כל עילה לעיון חוזר, על אחת כמה וכמה כאשר הכרעת הדין "היא הרשעה". לפי המשיבה, אין המדובר יותר בראיות לכאורה, אלא בראיות חלוטות ומשכך אין מקום להקל עוד בתנאי השחרור "המקלים מאוד" שבהם נמצא המבקש, וכאשר מאז ההחלטה המקורית היו בהם כרסומים רבים.

לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטות הרבות שניתנו בעניינו של המבקש ולאחר שנתתי את דעתי להכרעת הדין של כב' השופט קוטון, החלטתי לדחות את הבקשה.

בהתאם לסעיף 52 לחוק המעצרים, נזקק בית המשפט לבקשה לעיון חוזר כאשר נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה לעניין מעצרו או שחרורו בתנאים של המבקש.

בענייננו, ההחלטה האחרונה בעניין תנאי המעצר של המבקש ניתנה ביום 14.12.09. מאז חלפו פחות מ- 6 חודשים כאשר המשך הדיון בעניינו של המבקש קבוע ליום 22.6.10. בנסיבות אלה, נראה כי לא עבר זמן ניכר מעת שניתנה אותה החלטה באופן שיצדיק עיון חוזר בה, וזאת ובמיוחד לאור הדיון הקרוב בעניינו של המבקש בתיק העיקרי.

הוא הדין לעניין שינוי הנסיבות. לדידי, קיומה של הכרעת דין מרשיעה יש בו כדי לפעול לחובתו של המבקש, שכן אין הוא נהנה יותר מחזקת החפות. עובדה זו ביחד עם מועד הדיון הקרוב, שקבוע לטיעונים לעונש ולגזר דין, מחייבים את המסקנה כי לא נוצר כל שינוי באיזון שבבסיס ההחלטה המקורית לעניין תנאי השחרור.

השורה התחתונה היא, שדין הבקשה להידחות.

מזכירות בית המשפט תשלח עותק ההחלטה לב"כ המשיב.

מודעת זכות ערר לבית המשפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום כ"ה סיון תש"ע, 07/06/2010 במעמד הנוכחים.

אינאס סלאמה, סגן נשיא

הוקלד על ידי: וסרמן טלי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: