מדינת ישראל נ' פריג'(עציר)

החלטה

רקע

1.לפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. בד בבד עם הבקשה הוגש נגד המשיב כתב אישום מתוקן אשר מייחס לו ביצוע עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות כשהיו נוכחים שניים או יותר, לפי סעיפים 334 ו- 335 (א) (2) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, במועד הרלוונטי לכתב האישום הייתה בין סולימאן בן סובחי פריג' (להלן: "סולימאן") לבין המתלונן קרבה משפחתית, בכך שאשת סולימאן הינה אחותו של אשת המתלונן. בין סולימאן לבין המשיב קרבה משפחתית, כאשר המשיב הינו דודו של סולימאן. בתאריך ה- 18.7.13, בביתו של המתלונן, השתמש המתלונן במחשב וגלש באתר "פייסבוק" (להלן: "האתר"). בנסיבות אלו, נוכח המתלונן כי באתר המשויך לאשת סולימאן מפורסמות תמונות שאינן צנועות של נשים (להלן: "התמונות") ויידע בכך את רעייתו. בתאריך ה- 19.7.13 התקשר המתלונן לאשת סולימאן וסיפר לה אודות התמונות. בהמשך, התקשר סולימאן אל המתלונן והחל לקללו. בהמשך, התקשר סולימאן אל המתלונן וביקש ממנו להגיע לאזור התעשייה סגולה בפתח תקווה (להלן: "המקום"). המתלונן הגיע למקום ובמקום שהו שלושה אנשים (להלן: "השלושה"). המתלונן המתין במקום תוך שהוא יושב על כיסא ומסביר לשלושה כיצד נכנס לאתר וראה את התמונות. בהמשך, הגיעו סולימאן והמשיב למקום. בנסיבות אלו, תקפו סולימאן והמשיב (להלן: "המשיבים") את המתלונן ופצעו אותו, בכך שהכו במכות בפניו ובראשו. מיד ובסמוך, תקף המשיב את המתלונן בכך ששלח מכת אגרוף לפניו.

3. תחילה הורה בית-משפט השלום (כב' השופטת רחל קרלינסקי, סגנית הנשיאה) על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים. ערר על החלטה זו שהוגש לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד התקבל, ובית-המשפט המחוזי (כב' השופטת מיכל ברנט) הורה על המשך מעצרו של המשיב עד החלטה אחרת ועל קבלת תסקיר שירות המבחן.

תסקיר שירות המבחן

4.על-פי תסקיר שירות המבחן מיום 10.9.13, מדובר בגבר כבן 47, נשוי ואב לבן בגיל 11. בנוסף, המשיב אב לשלושה ילדים נוספים ממערכות יחסים זוגיות אחרות. עצור מזה כחודש וחצי על רקע חשד לביצוע עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות. שותפו לכתב האישום הינו אחיינו. טרם מעצרו התגורר המשיב בכפר קאסם עם רעייתו ועם בנם. לפני כחצי שנה סיים לרצות עונש מאסר ממושך. לדבריו, טרם מעצרו לא עבד באופן מסודר, אלא עבד באופן חלקי בתיקון מכוניות. מעיון בבקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים עולה כי בעברו של המשיב 30 הרשעות קודמות בין השנים 1980- 2009 שעיקרן עבירות אלימות, רכוש וסמים. המשיב ריצה מספר מאסרים ממושכים, כאשר מהאחרון שבהם השתחרר ב- 14.2.13. נגש המשיב אף תלויים ועומדים מאסרים מותנים.

מגיל צעיר נהג המשיב להתרועע עם חברים שוליים בני גילו, ובהדרגתיות ניהל אורח חיים שולי, תוך שימוש גובר בסמים, התמכרות ומעורבות גוברת בעבריינות. באשר לנושא הסמים, בשנת 2007 השתלב המשיב בקהילה טיפולית "אזהאר" כשהיה נתון שם בתנאים מגבילים. באותה עת שיתף המשיב פעולה בטיפול ועמד בדרישות המסגרת. יחד עם זאת, באחת החופשות בביתו נעצר המשיב בחשד לביצוע עבירה. בהמשך נדון לעונש מאסר, ממנו השתחרר לפני כחצי שנה. בשיחה עם המשיב הוא מסר כי מאז שנת 2007 הוא נקי מסמים. יחד עם זאת, מסר כי במסגרת מעצרו הנוכחי הוא שוהה באגף שאינו נקי מסמים, כאשר הדבר מקשה עליו וגורם לו למצוקה מסוימת. אשר לקשרים עם המתלונן, שלל המשיב כל היכרות מוקדמת עם המתלונן, אלימות או כוונת פגיעה כלשהי כלפיו. שירות המבחן התרשם כי המשיב אינו רואה כל בעייתיות בהתנהלותו אשר קדמה למעצרו וכי הוא משליך את הבעייתיות על המתלונן. המשיב שלל קיומם של דפוסים אלימים בהתנהגותו וצורך טיפולי בתחום זה.

שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם בעל דפוסי התנהגות עבריינים ואלימים, אשר על אף העונשים שננקטו נגדו ועל אף היותו בעבר בהליך טיפולי, גם אם חלקי, בתחום הסמים, לא רכש כלים להתמודדות בונה. שירות המבחן העריך כי קיימת רמת סיכון לחזרה על התנהגות אלימה, אשר תוצאותיה צפויות להיות ברמת חומרה גבוהה.

המשיב ביקש להשתחרר לחלופת מעצר בביתו בכפר קאסם בפיקוחה של רעייתו, הגב' פדיה פריג' (להלן: "הגב' פריג'"), אחיו, מר סובחי פריג' (להלן: "מר סובחי"), קרוב משפחתו, מר יעקוב פריג' (להלן: "מר יעקוב"), וכן חברו, מר שקיב סרסור (להלן: "מר סרסור"). שירת המבחן שוחח עם הגב' פריג' והעריך כי לא תוכל לשמש מפקחת סמכותית באופן שעשוי להפחית את הסיכון עבור המשיב. מר סובחי משמש כמפקח של שותפו של המשיב לכתב האישום, ולכן אינו יכול לשמש כמפקחו של המשיב. בשיחה עם מר סרסור, התרשם שירות המבחן כי יתקשה לראות מצבים מסכנים עבור המשיב, להוות עבורו גורם ממתן בהתנהלותו ולהפחית מרמת הסיכון במצבו. לכן, העריך שירות המבחן כי מר סרסור אינו יכול לשמש כמפקח. שירות המבחן שוחח אף עם מר יעקוב. שירות המבחן התרשם כי מר יעקוב שולל בעייתיות כלשהי בהתנהלותו של המשיב וכי הוא נוקט בעמדה אשר מטשטשת וממזערת את הבעייתיות שבהתנהלותו של המשיב. לכן, העריך שירות המבחן כי מר יעקוב אינו מתאים לשמש כמפקח. מהאמור לעיל, לא היה בידי שירות המבחן להמליץ על שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת.

טיעוני הצדדים

5.לטענת ב"כ המבקשת, עו"ד נגה מזור שגב, עמדת המבקשת בתיק זה הינה חד משמעית וברורה – מעצר עד תום ההליכים. גם לאחר שבית המשפט המחוזי שלח את המשיב לקבלת תסקיר, שירות המבחן קבע באופן חד משמעי כי קיימת מסוכנות וחזרה על התנהגות אלימה, אשר תוצאותיה יכולות להיות ברמה גבוהה. בתסקיר מוזכר שמדובר במשיב שביצע עבירות גם כאשר היה נתון בתנאים מגבילים. מדובר במשיב שאינו לוקח אחריות, נהפוך הוא, המשיב מטיל את האחריות על המתלונן עצמו. מדובר במשיב שלחובתו 30 הרשעות קודמות בעיקר בעבירות רכוש וסמים. מעל ראשו של המשיב מרחפים שני מאסרים מותנים. לגבי חלקו של סולימאן באירוע, ישנה יריבות משפחתית של המתלונן עם סולימאן. למשיב אין קשר למשפחת המתלונן, דבר שמעלה את חומרת מעשיו ומצביע על מסוכנות גבוהה שנשקפת ממנו. הפגיעה שנגרמה למתלונן היא שבר באף וחתך בראש. לא ניתן ליתן אמון במשיב. המבקשת עתרה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים בעניינו.

6.לטענת ב"כ המשיב, עו"ד רמי שבו, המתלונן גר ברהט, החלופה המוצעת היא בטייבה. אין קשר ישיר עם המתלונן, שהרי מקור הסכסוך הוא בין סולימאן לבין המתלונן ומדובר בסכסוך משפחתי. ניתן לאיין את מסוכנותו של המשיב על ידי שליחתו לבית אביו של רעייתו למעצר בית. מלבד אביו של רעייתו ישנם שני מפקחים נוספים שיכולים לפקח על המשיב. באשר לפציעות המתלונן, לא ניתן לייחסן ישירות למשיב, לא ניתן לדעת מי ומה גרם לפציעה. ישנו מזכר של אחד השוטרים שאומר שמצפייה בקלטת לא ניתן לדעת מה היה באירוע. לעניין אי לקיחת אחריות של המשיב על המעשה, הפנה ב"כ המשיב לעניין קינזי, שם נקבע כי לא ניתן לצפות ממשיב כי יודה בביצוע המעשים כבר בשלבי המעצר. ב"כ המשיב עתר לשחרורו של המשיב.

הכרעה ודיון

7.לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ובחנתי את תסקיר שירות המבחן, סבורני כי אין מנוס אלא להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בעניינו.

8.אין מחלוקת אודות קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר.

9.מסוכנותו של המשיב נלמדת ראשית מן המעשים המיוחסים לו בכתב האישום כאשר עסקינן בעבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות בצוותא, כאשר המשיבים תקפו לכאורה את המתלונן ופצעו אותו, כאשר מי מהם הכה את המתלונן במכות בפניו ובראשו של המתלונן. המשיב אף שלח מכת אגרוף לפניו של המתלונן. כתוצאה מהאלימות נגדו, נגרמו למתלונן חבלות בדמות חתך בקרקפת ושבר באף.

10.זאת ועוד, מסוכנותו של המשיב נלמדת אף מעברו הפלילי המכביד עד מאוד. גיליון הרישום הפלילי של המשיב כולל 30 הרשעות קודמות בעבירות של איומים, תקיפת שוטרים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג, הפרת הוראה חוקית, הדחה בחקירה, החזקת סכין, סחר בסמים, בריחה ממשמורת חוקית, התנגדות למעצר, שימוש ברכב ללא רשות, גניבה, עדויות סותרות, התפרצות לדירה, הצתה של רכב מנועי, שוד ועוד. המשיב ריצה עונשי מאסר ארוכים ורבים, כאשר בגין הרשעתו האחרונה נדון ל- 4 שנות מאסר ורק בחודש פברואר 2013 שוחרר מן הכלא. כמו-כן, נדון לתקופות מאסר נוספות של 30 חודשים, 20 חודשים, 12 חודשים, 8 חודשים, 6 חודשים ועוד. כבר בהיותו קטין נדון המשיב למעון נעול. עברו הפלילי החל בשנת 1980 ונמשך על-פני שנים ארוכות.

11.לא זו אף זו, תלויים ועומדים לכאורה שני מאסרים מותנים בני הפעלה של 12 חודשים כל אחד, בגין שני תיקים שונים. נראה שלא היה במאסרים המותנים כדי להרתיע את המשיב, ומכאן שספק רב אם יהיה בתנאיי שחרור כדי להוות גורם מגביל ומרסן כלפי המשיב.

12.כמו-כן, אם יורשע המשיב בדין, עשוי בית-המשפט להטיל עליו מאסר למשך תקופה משמעותית, ומכאן שקיים אף חשש להימלטות מאימת הדין. החשש להימלטות מאימת הדין נלמד אף מהרשעותיו הקודמות של המשיב בעבירות של בריחה ממשמורת חוקית (שלוש עבירות קודמות), והפרת הוראה חוקית (שתי עבירות קודמות). כמו-כן, ספק אם יהיה ביכולתה של המשטרה לפקח באופן אפקטיבי על תנאיי שחרורו של המשיב, בשים לב להרשעותיו הקודמות בעבירות של תקיפת שוטרים (חמש עבירות קודמות), הפרעה לשוטר (ארבע עבירות קודמות), והתנגדות למעצר (שתי עבירות קודמות).