מדינת ישראל נ' פנקר(עציר)

החלטה

לפניי בקשה לקבלת חומר חקירה (להלן: "הבקשה"), המוגשת לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982( להלן: "החוק").

כפי שעולה מהבקשה מבקש הנאשם (להלן ייקרא גם: "המבקש"), לעיין במסמכים הנוגעים למתלוננת בתיק - הגב' יונית סיגי (להלן: "המתלוננת"), הכוללים בין היתר את החומר כלהלן:

1. כתבי אישום, פרוטוקול ופסקי דין הנוגעים להרשעות קודמות של המתלוננת בעבירות שעניינן אלימות כלפי בן זוג.

2.פרטים לגבי תלונות קודמות שהוגשו על ידי המתלוננת, כגון מהות התלונה, זהות החשוד וסיבת סגירת התיק.

3.תיק הרווחה מעיריית דימונה בעניינה של המתלוננת.

במסגרת הבקשה הזו, טען המבקש כי יש לאפשר לו לעיין בחומר הנ"ל, זאת מאחר וחומר זה

עשוי לסייע לו בהגנתו.

העובדות הרלבנטיות לבקשה:

במסגרתה של הבקשה לעיון בחומר חקירה ציין המבקש כי, בינו לבין המתלוננת מתנהלת מערכת יחסים של בני זוג, מזה כשנתיים, וכי השניים מגדלים יחדיו את ילדיהם.

במסגרת כתב האישום שהוגש בעניינו של הנאשם, יוחס לו ביצוע עבירות שעניינן תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי הוראות סעיף 382 (ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); עבירה שעניינה איומים לפי סעיף 192 לחוק וכן תקיפה סתם בת- זוג, עבירה לפי סעיף 382 (ב) לחוק.

לדידו של המבקש, התלונה אשר הוגשה על ידי בת זוגו, הינה תלונת שווא. כמו כן, הוסיף וציין שנודע לו כי בעברה של המתלוננת הרשעות קודמות בעבירה שעניינה תקיפת בן זוג, וכי התלונה אשר הוגשה על ידי המתלוננת נגד בן זוגה לשעבר, נסגרה.

כפי שעולה מהאמור בבקשה, המשיבה הסכימה להעביר לידיו של המבקש את גיליון הרשעותיה הקודמות של המתלוננת הכולל תיקי מב"ד, וכן רשימת התלונות אותן הגישה המתלוננת.

עתה המבקש עותר מבית המשפט לאפשר לו לעיין בתיק הרווחה הנוגע למתלוננת, מאחר וניתן יהא ללמוד ממנו אודות מהימנותה של המתלוננת, בעיית ההתמכרות לאלכוהול, ומידת השפעתה על ילדיה, אשר נחקרו כעדים במסגרת תיק זה.

דיון :

סעיף 74 (א) לחוק מעגן בתוכו את זכותו של נאשם לעיין בחומר החקירה כחלק ממימוש זכותו למשפט הוגן, ראה גם בש"פ 1152/91 סיקסיק נ. מדינת ישראל, פדי מו(5),8,22).

דיו רב נשפך בקשר לשאלה מה נחשב לחומר חקירה, אולם למונח "חומר חקירה" לא ניתנה הגדרה ברורה וממצה. הפסיקה ניסתה לקבוע מבחנים כללים שיש בהם כדי לסייע לבית המשפט לזהות מהו חומר חקירה. ראה לעניין זה בג"ץ 233/85 עלי אל הוזייל נ' משטרת ישראל , פ"ד לט(4) 124; בש"פ 1355/98 צבי בן ארי נ' מדינת ישראל ,פ"ד נג(2)1. ככלל לא כל חומר הנמצא בתיק החקירה הופך להיות מיניה וביה "חומר חקירה" ( בג"צ 620/02 שלעיל). רק כאשר המדובר בראיה העשויה להיות רלוונטית לשאלות העומדות להכרעה, בין במישרין ובין בעקיפין, בין שהיא תומכת בגרסת המאשימה ובין אם לאו תחשב לחומר חקירה ( בג"צ 1885/91 אלי צוברי נ' פרקליטות מחוז ת"א, פ"ד מה(3) 630 ) .

כלומר המבחן הינו שאלת הרלבנטיות, מבחן השכל הישר וניסיון החיים הם המדריכים את בית המשפט בשאלה מה יחשב לרלוונטי על מנת להעניק לסנגוריה הזדמנות הוגנת להכין את הגנתה ( בג"צ 5274/91 חיים יוסף חוזה נ' שר המשטרה ואח' , פ"ד מו(1) 724 ). דרישת הרלוונטיות היא שתוחמת אפוא את גבולות הזכות של הנאשם, ולכן לא יתיר בית המשפט " מסע דיג " אחר חומר, מתוך תקווה ספקולטיבית של ההגנה שמא ואולי יימצא באותו חומר סיוע לנאשם ( בש"פ 1372/96 ח"כ הרב אריה דרעי נ' מדינת ישראל , פ"ד נ (1) 177) .

ככלל, יש לאפשר לנאשם זה או אחר לממש את זכותו למשפט הוגן וליתן בידיו הזדמנות מלאה ונאותה להתגונן בפני האישום המיוחס לו. לפיכך, "חומר חקירה" כולל בתוכו ראיות החשובות לאישום ( ראה בג"צ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ' בית הדין הצבאי לערעורים פדי נז(4), 625,633 (2003).

כפי שכבר צוין לעיל הנאשם קיבל לעיונו את רשימת התלונות שהוגשו על ידי המתלוננת, וכן את גיליון הרשעותיה הקודמות, והוא דורש לקבל לעיונו את תיק הרווחה המתנהל בעניינה של המתלוננת.