מדינת ישראל נ' פנדי

החלטה

בענין בקשה לביטול פסק דין

הנאשם נשפט ביום 6/3/12 לאחר שהוזמן כדים למשפטו ולפיכך מוחזק כמי שמודע לפסק הדין. הבקשה הוגשה ביום 27/3/12 באיחור ניכר ולכן בניגוד להוראות החוק הקוצבים 30 יום להגשתה ומכאן שיש לדחותה מטעם זה, אך לא רק בשל כך דינה להדחות.

הנאשם ביקש להישפט, נשלח לו זימון למשפט אך הוא לא דרש אותו מבית הדואר כעולה ברורות מאישור הדואר המצוי בתיק. העלאת טענות בדבר קיומה של תקלה במסירה "כנראה", אין בה די. יש לתמוך טיעון זה בפניה בכתב לרשות הדואר ולברר את הדברים לאשורם תוך הצגת ראיות מתאימות שבכוחן לסתור את תוכן אישור המסירה. כזאת לא נעשה, ולכן יש לקבוע כי לנאשם ניתן יומו, הוא זומן כדין ומשלא התייצב קמה לחובתו החזקה הקבועה בסעיף 240 (א) (2) לחסד"פ והוא נשפט בהעדרו כחוק.

באשר לטענות בדבר חשש לעיוות דין, לא מצאתי ממש בטענות אלה.

מדובר בעבירה של שימוש בטל' נייד במהלך הנהיגה. השוטר מציין בדוח הנסיבות, כי עמד והבחין היטב בנאשם אוחז בטל' הנייד צמוד לאוזן ימין ומזיז את שפתיו. לכשנעצר לא הכחיש הנאשם את עצם האחיזה בטל' הנייד במהלך הנהיגה, אלא טען, כי לא דיבר בו וכך אמר בתגובה לדברי השוטר: "מה פתאם לא דיברתי רק החזקתי ביד". הדוח מפורט ומבהיר היטב את נסיבות ביצוע העבירה. הנאשם קשר עצמו לביצוע העבירה באופן מובהק.

בנוסף תקנה 28 (ב) (1) (א) קובעת כדלקמן:

"בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב -

(א)   לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;

(ב)   ....."

לאור נוסח התקנה ודברי הנאשם ברי כי השתכללה עבירה.

טענות הסניגורית בדבר חובת השוטר לציין מרחק עצירת רכבו של הנאשם ומיקום העצירה לא מעוגנות בדין. מדובר בשוטר עד ראיה לעבירה, אשר הבחין בביצועה וכך ציין מפורשות בדוח. ובאשר לעצירה, הרי ברור שהנאשם נעצר על ידי השוטר ואף הגיב וטען, כי רק אחז בטל' אך לא דיבר בו, לכן לא ברור מה רבותא יש בציון, או אי ציון, מקום העצירה או כיצד נעצר הנאשם.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ד' ניסן תשע"ב, 27 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: