מדינת ישראל נ' פינקו

החלטה

לפני בקשה לגילוי חומר חקירה.

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות. שכרותו של המבקש, ע"פ כתב האישום, מבוססת על מדידת מכשיר ה"ינשוף".

המבקש כפר במיוחס לו והתיק נקבע להוכחות.

בישיבת ההוכחות השנייה העלה ב"כ המלומד של המבקש, עו"ד דוד קולקר, טענה לגילוי חומר חקירה שזה הילוכה: (א) ב"כ המבקש גילה שמשטרת ישראל ויתרה, כך נטען, על שירותיה של חברת ספנטק שסיפקה בלוני גז לכיול מכשיר הינשוף. בבלון כיול תוצאת ספנטק נעשה לכאורה שימוש גם בפרשה זו. במקום חברת ספנטק, מצטיידת משטרת ישראל בבלוני כיול מתוצרת אחרת של חברה בשם: scientific and technical gases; (ב) מכיוון שאין להניח כי המדינה ביקשה לזנוח בלוני כיול ראויים, היינו של חברת ספנטק, לטובת בלוני כיול פחות ראויים הרי שהמסקנה העולה מחילופי החברות המספקות את בלוני הכיול היא אחת: רמתם הטכנולוגית של בלוני הכיול תוצרת "ספנטק" ירודה – שאחרת לא היו מוחלפים באחרים – ומן הכלל אל הפרט: גם בלון הכיול בו נעשה שימוש במקרה זה לצורך כיול הינשוף לוקה.

ב"כ המבקש כולל בבקשת הגילוי עולם ומלואו. הוא עותר לגלות לו את כל החומר המלמד על שיקוליה של המשטרה בהחלטה להחליף את ספק בלוני הכיול "ספנטק". עוד טוען ב"כ המבקש כי ביום עיון לשופטים שהתקיים לפני זמן לא רב, זכו השופטים לקבל מידע בעניין זה בעוד שסנגורים, דוגמת ב"כ המבקש, נותרו בעלטה. לשיטת ב"כ המבקש, אין לאפשר מצב בו חומר מסוים מוצג לשופטים אך אינו מוצג לסנגורים.

ב"כ המשיבה טוענת בתגובה כי יש לדחות את הבקשה. לטענתה, אין כל בסיס במציאות להיקש שמנסה ב"כ המבקש לבצע על יסוד החלפת בלוני הכיול. עוד נאמר כי בקשה זו אינה ניסיון לבצע 'דיג ראיות' (fishing expedition) וניסיון איגוף מצד המבקש לאחר שבקשה קודמת שהגיש לקבלת מיכלי הכיול נדחתה על ידי כב' השופט מלמד.

דיון והכרעה

דין הבקשה להידחות. "חומר חקירה" הוגדר בפסיקה אופן כללי בלבד כאשר מורי הדרך לעניין הכללת או אי הכללת חומר מסוים בגדר המונח הינם השכל הישר והענקת הזדמנות הוגנת לסנגוריה להכין את הגנתה ובה בעת לא לכלול ראיות שהרלבנטיות שלהן לתביעה הכללית הנדונה היא שולית ורחוקה. (יעקב קדמי, סדר הדין בפלילים, חלק שני (2009) 987). לצורך הגדרת חומר כחומר חקירה אין צורך שהתביעה תסתמך על החומר לצורך הכנת כתב אישום ואין גם צורך כי החומר יהיה בידיה (שם, 969-972).

עם זאת, נפסק גם כי על המבקש עיון להצביע על התועלת העשויה להיות גלומה בחומר שלגילויו הוא עותר. כך, נפסק כי "די בנגיעה עקיפה ואף מסופקת כדי להפוך את החומר לחומר חקירה ובלבד שקיים יסוד של ממש להשערה או לתקווה כי החומר אכן ישפיע על בירור האישום" (בש"פ 4157/00 נמרודי נ' מ"י, פ"ד נד (3) 632; הדגשה הוספה).

במקרה לפנינו, אין יסוד של ממש להשערה או לתקווה כי החומר ישפיע על בירור האישום. המבקש ובא כוחו אינם יודעים אל נכון מה היו שיקולי המשטרה בהחלפת ספק בלוני הכיול ומשכך לא הונח יסוד לתקוות המבקש כי החומר הנוגע לבירור שיקולי המשטרה בנוגע החלפת ספק בלוני הכיול ישפיע על בירור האישום בעניינו.

בעבר הגיש ב"כ המבקש בתיק זה בקשה לקבלת בלוני הכיול בהם נעשה שימוש באירוע נשוא כתב האישום. כב' השופט מלמד שדן בבקשה מצא לדחותה. בין היתר קבע השופט מלמד, בהתייחס למיכלי הכיול:".. אני סבור שאם סובר הנאשם כי בלוני הגז אינם תקינים יכול הנאשם לרכוש מהחברה המספקת למאשימה בלון גז זהה, לבקש תעודה שתעיד על תוכנו ולעשות כל בדיקה שיחפוץ בה בבלוניו הוא. תוצאות הבדיקה והשלכותיה תהא זהה להעברת בלונים כעבור שישה חודשים להגנה, לגבי כיול שבוצע שישה חודשים קודם לכן".

נמצא, כי דרכו של המבקש להוכיח פגימות בבלוני הכיול הותוותה בהחלטתו של כב' השופט מלמד. המבקש מנסה למעשה לעקוף החלטה זו באמצעות טיעון המבוסס על שרשרת היקשים לוגיים שאינם מבוססים אלא על משאלות לב ותו לא.

לאור כל האמור הבקשה נדחית.

אני קובע את התיק להמשך הוכחות ליום 7.10.13 שעה 10.00

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ג, 26 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: