מדינת ישראל נ' פינקו

החלטה

בפני בקשה לעיון בחומר ראיות. הבקשה המקורית כללה חמישה סעיפי דרישות. במהלך הדיון שהתקיים ביום 09.05.12 זנח ב"כ הנאשם סעיפים 3-5 לבקשתו. זאת, לאור העובדה, שחומר זה צולם זה מכבר. ב"כ הנאשם ביקש שתי בקשות. האחת לקבל את מכשיר הינשוף והשנייה לקבל את בלון הכיול. אף, שלא צוין בבקשה בכתב נסיבות הבקשה. הרי שבדיון, הסביר ב"כ הנאשם לבית המשפט כי בעפ"ת 47572-08-11 נקבע כי הנטל להוכחת תקינות המכשיר היא על הנאשם. בנסיבות אלו מבלי לקבל לידיו את המכשיר בו בוצעה הדגימה, הרי שלא ניתן להוכיח את תקינותו או אי תקינותו בבית המשפט.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה מצאתי לדחות את הבקשה.

בעפ"ת 47572-08-11 קובע בית המשפט כי קיים הבדל בין שאלת אמינות המכשיר לבין תקינותו. בהחלטה בעניין עוזרי (עפ"ת מח' י-ם) 25457-04-10 מדינת ישראל נ' עינת מלכה עוזרי (14.10.10, לא פורסם), נקבעה אמינותו של המכשיר ולכן אין צורך לקיים דיון מחדש בעניין אמינות המכשיר. השאלה הטעונה דיון היא תקינות המכשיר בעת ביצוע הדגימה.

במסגרת אותה החלטה קבע בית המשפט:

"תמים דעים אני עם העמדה הבסיסית לפיה הנטל הראשוני להוכחת תקינותו של מכשיר המדידה מוטל על התביעה, אולם, ככל שהרימה היא נטל זה, יצאה ידי חובתה והנטל המשני להוכחת טענה קונקרטית להעדר תקינות או חריגה מנהלי ביצוע הבדיקות הדרושות – עובר לכתפי הטוען לכך."

בהמשך כותב בית המשפט באותה החלטה:

"בנסיבות אלה, בהינתן עדות חד משמעית כאמור, לרבות באשר להעתקה מדויקת של ערך הבלון, בהעדר טענה קונקרטית באשר לתקינות או ליקוי באופן הפעלת המכשיר, ובהעדר אחיזה כלשהי בראיות לקיומו של ספק בתקינות כאמור, עמדה המדינה בענייננו בנטל השכנוע ובביסוס אשמתו של המשיב – הנאשם ואינני סבור כי יש באי הגשת הפתקית או תעודת התקינות לכשעצמן, כדי לעורר ספק סביר בהתייחס לתקינות המכשיר. "

ללמדך, כי הכשל בתקינות המכשיר צריך להעלות מחומר הראיות הקיים. הבקשה לקבל את המכשיר שישה חודשים, עובר למועד ביצוע הדגימה, אין בה דבר כדי להעיד על תקינות המכשיר ביום ביצוע הדגימה.

לא בכדי ציינתי, כי השאלה העומדת על הפרק, היא תקינות ולא אמינות. שכן ניסיון לקבל את המכשיר יש בו כדי לנסות להעמיד את שאלת האמינות מחדש במבחן. שאלה שלדעתי אין מקום לדון בה מחדש לאחר פרשת עוזרי המצוינת בתחילת החלטה זו.

מעבר לכך אציין גם כי כב' הש' שפסר בעפ"ת 47572-08-11 לא שינה מהמצב המשפטי הנוהג כיום לגבי בקשה לקבל את מכשיר הינשוף לצורך בחינתו. בעבר שאלה זו נדונה בהרחבה. בנושא האם מדובר בחומר חקירה? האם האינטרס הפרטי שבמסירת המכשיר גובר על האינטרס הציבורי והצורך באכיפה. ושאלות נוספות ובית המשפט בהחלטות שונות דחה את הבקשה למסור את מכשיר הינשוף להגנה. ראה לעניין זה החלטות בש (י-ם) 8091/09 משטרת ישראל נ' מנדל שקד שי והחלטה בש (ב"ש) 20004/09 מדינת ישראל נ' פלסקוב יליזבטה. בהעדר מצב משפטי לא מצאתי ממש בטענה כי יש להעביר את מכשיר הינשוף לידי ההגנה.

לגבי בלוני הכיול. גם בעניין זה לא מצאתי ממש בהעברת בלונים שנעשה בהם שימוש שישה חודשים עובר למועד ביצוע הדגימה. כיול שבוצע ביום 01.12.11. אינו יכול לעמוד למבחן כעבור זמן כה ניכר. בית המשפט במסגרת החקירה הנגדית יכול להתרשם מתקינות ביצוע הכיול. אני סבור שאם סובר הנאשם כי בלוני הגז אינם תקינים. יכול הנאשם לרכוש מהחברה המספקת למאשימה בלון גז זהה. לבקש תעודה שתעיד על תוכנו ולעשות כל בדיקה שיחפוץ בה בבלוניו הוא. תוצאות הבדיקה והשלכותיה, תהא זהה להעברת בלונים כעבור שישה חודשים להגנה. לגבי כיול שבוצע שישה חודשים קודם לכן.

לאור כל האמור אני מוצא לדחות את הבקשה להעברת מכשיר הינשוף ובלוני הגז. יתר הבקשות התייתרו לאור עיון בחומר המבוקש.

ניתנה היום, י"ז אייר תשע"ב, 09 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: