מדינת ישראל נ' פילונוב(אסיר)

גזר דין

הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו, בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, בהכשלת שוטר בעת מילוי תפקידו ובהיזק לרכוש במזיד, בנסיבות המתוארות בעובדות כתב האישום המתוקן המרוכך לקולא.

ביוני 2010, בשעות הערב, בעקבות דין ודברים היכה את המתלונן באגרוף בפניו ובצלעותיו עד אשר נפל על המדרכה. כתוצאה נגרם למתלונן שבר באף. כשהגיעו שוטרים למקום והודיעו לו כי הוא מעוכב לתחנה שבר לאחד מהם את משקפי הראיה.

הנאשם יליד 1955, פרוד, אב לבן וסב לנכדה. עלה ארצה עם משפחתו מאוקראינה בשנת 99. עקב קשיי הסתגלות האישה והבן חזרו לאוקראינה בשנת 2001. הוא נותר, לדבריו, כפי שנמסרו במרפאה לבריאות הנפש, עם חובות גבוהים. הינו חסר כתובת מגורים, נעדר גורמי תמיכה בארץ.

עובר לביצוע העבירות היה מאושפז מיום 13.4.10 - 10.6.10 במרכז הרפואי לב השרון. ביום 16.6.10 ביקש שוב להתאשפז בציינו כי הקשר הזוגי שהיה לו הסתיים והינו מחוסר דיור. כן התלונן על דכאון ונצפה חבול. כעבור 5 ימים בלבד בוצעו העבירות.

עברו כולל עבירת אלימות, תקיפה סתם, תקיפת עובר אורח מזדמן, ללא סיבה. על רקע מצבו הנפשי ולאורו של הסדר הושתו מאסר מותנה ופיצוי, אשר לא היה בהם כדי להרתיע. מדובר בהרשעה מספטמבר 2007, בגין עבירה שנעברה במאי אותה שנה. לקראת סוף תקופת התנאי שב והסתבך.

נוכח האלימות על תוצאותיה הקשות, בצרוף העבירות שבוצעו כלפי השוטרים והעבר, עתרה ב"כ המאשימה למאסר בפועל, להפעלת התנאי במצטבר, למאסר מותנה ולפיצוי.

מנגד התמקד בא כוחו בנסיבותיו האישיות לצד מצבו הנפשי והנסיון האובדני שביצע בשנת 2004. ציין כי הינו מטופל נפשית אך מצבו לא טוב. עמד על ההודיה ועל הפנמת הפסול. ביקש להסתפק בתקופת המעצר תוך הפעלת המאסר המותנה בחופף מאחר וזה לו מאסרו הראשון ומשבוצעו העבירות לקראת תום תקופת התנאי.

הנאשם הביע את צערו, הבהיר ששתה וודקה וגר ברחוב בעוד כיום יש לו כסף לשכירות והוא מעוניין לנסוע לאוקראינה, לראות את נכדתו.

מחד מצווה ביהמ"ש להגן על הצבור מפני פגיעתו הרעה. מאידך, לא ניתן להתעלם ממצבו הנפשי ומבקשתו להתאשפז סמוך לפני ביצוע העבירות, בקשה אשר לא נענתה. כן לא ניתן להתעלם מעבר הכולל עבירת אלימות ומאסר מותנה שלא היה בו די אף כי יתכן והרתיע במשך מרבית התקופה. ככל שנעשה שימוש לרעה באלכוהול המצב חמור אף יותר.

סוף דבר, מבלי להתעלם ממצבו ומאחר וזה לו מאסרו הראשון, ולא אמצה עמו את מלוא חומרת הדין.

אשר על כן, הנני דנה הנאשם לעונשים הבאים:

הנני דנה הנאשם ל - 15 חודשי מאסר מתוכם 7 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר שלא יעבור כל עבירת אלימות נגד הגוף, למעט תגרה.

מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה למשך 5 חודשים אשר הושת בבימ"ש השלום בנתניה, ביום 9.9.07, בת"פ 1719/07.

המאסרים יופעלו בחופף ובמצטבר האחד לשני כך שסה"כ ירצה הנאשם 10 חודשי מאסר, החל מיום המעצר - 20.6.10.

הנני דנה הנאשם ל - 3 חודשי מאסר אותם ירצה באם תוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר יעבור כל עבירה נגד שוטרים או עבירה של היזק לרכוש במזיד.

במצבו, בהיותו דר רחוב, אתחשב בגובה הפיצוי חרף החבלה הקשה. הנאשם יפצה את המתלונן, מר בנימין נגאר, בסך של 1800 ₪. הפיצוי ישולם ב - 6 תשלומים חודשיים שווים ורצופים הראשון תוך 60 יום מיום שחרורו מהמאסר. לא ישולם תשלום במועד יעמוד מלוא הסכום לפרעון מיידי.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ב' חשון תשע"א, 10/10/2010 במעמד הנוכחים.

שירה בן שלמה, שופטת