מדינת ישראל נ' פיורנטינו

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של גרם מוות ברשלנות, נהיגה ברשלנות שגרמה נזק לרכוש ואי ציות לתמרור.

כעולה מעובדות כתב האישום הנאשם נהג ברכב בכביש מספר 899 ובהגיעו לצומת ההצטלבות עם כביש 89 (בכתב האישום נרשם בטעות 86), נכנס הנאשם לצומת בכוונה לפנות שמאלה לכיוון כללי מזרח וזאת מבלי לציית לתמרור ב-36 המוצב בכיוון נסיעתו, חסם דרכו של אופנוע שהגיע משמאלו, הנהוג על ידי המנוח תלש איבק והתנגש בו. כתוצאה מהתאונה הנ"ל נהרג המנוח וניזוקו כלי הרכב.

המדינה מבקשת להטיל על הנאשם ענישה שתכלול בין היתר מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח ופסילה לשנים ארוכות.

מאידך, ההגנה מבקשת לאמץ את המלצות תסקיר שירות המבחן להימנע מהטלת מאסר בפועל .

לנאשם 20 הרשעיות קודמות הכוללים אי ציות לעצור, מהירות ועוד.

אודות הנאשם הוגש תסקיר שירות מבחן ממנו עולה כי המדובר באדם כנה המתנהל באורח חיים נורטיבים. שירות המבחן ממליץ להטיל על הנאשם עונש הצופה פני עתיד ולהימנע משליחתו לריצוי מאסר בפועל.

עוד המליץ שירות המבחן כי במידה ויוטל על הנאשם עונש של מאסר בפועל – לרצותו בעבודות שירות.

אין חולק כי תאונות הדרכים פשו בחברה הישראלית בצורה מדאיגה. חדשות לבקרים מקפחים מחייהם בכבישי הארץ צעירים ומבוגרים כאחד. תאונות הדרכים גובים יום אחר יום מחיר כבד מהחברה, מותירות יתומים, משפחות שבורות, הורים המתאבלים על קרוביהם.

בתאונה בה עסקינן, קופדו חייו של צעיר, שהיה בתחילת דרכו, שהיה אמור להתחתן בעוד 4 חודשים, כאשר התאונה שינתה כל חיי המשפחה ובמקום לשמוח בחתונתו נאלצו לקבור את יקירם.

אין בליבי כל ספק שגם הנאשם נפגע כתוצאה מהתאונה כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן וכפי שהתרשמתי מדבריו בפניי. אין כמובן להשוות בין כאבו של הנאשם לכאבה של משפחת המנוח, אך בבואי לגזור את הדין יש להתחשב במכלול השיקולים, גם אלה של המשפחה וגם אלו של הנאשם.

מלאכת גזירת הדין הינה אינדיווידואלית. במקרה דנן נגזרת היא מהתנהגותו של הנאשם ומידת רשלנותו, מהודאתו וחרטתו, עברו התעבורתי, נסיבותיו האישיות וגם נגזרת מהאינטרס הציבורי להגן על המשתמשים בדרך, על החברה בכלל ולשקף גם את התוצאה המחרידה, אותה גרם הנאשם.

לפני אדם נורמטיבי, בן 41, עובד לפרנסתו, מפרנס את אשתו ושלושת ילדיו. אדם שאין לו עבר פלילי, נוהג משנת 82, קרוב ל-28 שנים, כשלחובתו 20 הרשעות, כאשר משנת 2004 ביצע הנאשם עבירה אחת מסוג מהירות. הנאשם הודה , חסך זמן שיפוטי יקר, התחרט על מעשיו והביע חרטה כנה.

ער אני שאין בכל זאת כדי לנחם את משפחת המנוח ולהקל על כאבים ואין בית המשפט מתעלם מהעובדה כי התאונה קיפחה חייו של צעיר שנהג על פי חוק וחייו נקטעו בין רגע.

בבואי לדרג את רשלנותו של הנאשם בתאונה בה עסקינן, הגעתי לכלל מסקנה כי רשלנותו נמצאת ברף האמצעי של מדרג הרשלנות והעונש שיוטל עליו לשקף נכונה את רשלנותו של הנאשם.

לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין, הן לקולא והן לחומרא, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

אני מטיל על הנאשם פסילה על תנאי של 6 חודשים למשך שנתיים.

אני מטיל על הנאשם פסילה בפועל של 12 שנים, מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה וזאת בניכוי פסילה מינהלית של 90 יום.

אני מטיל על הנאשם מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים שלא יעבור על העבירה של נהיגה בזמן פסילה או גרם מוות ברשלנות.

אני מטיל על הנאשם מאסר בפועל של 6 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות בבית החולים נהריה