מדינת ישראל נ' פיבושביץ

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקש.

באשר להעדר ההתייצבות - הנאשם זומן מכתובתו ברחוב הברושים 3 קריית ביאליק. אם שינה כתובת, כטענתו, הייתה עליו חובה לעדכן את מטא"ר מח' פניות נהגים, לשם שיגר את בקשתו להישפט עם הכתובת הנ"ל, שהרי הוא הגיש בקשה להישפט והיה ער לכך שיוזמן למשפט מכתובת זו. גם הוראות החוק מחייבות אותו לעדכן את הרשויות בשינוי כתובתו (ראה: סעיף 17 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965; סעיף 2 לחוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005).

לטענת הנאשם, עדכן את משרד הפנים בשינוי הכתובת. דא עקא, כי הנאשם לא צירף תמצית רישום ממשרד הפנים המעידה על כך ועל המועד שדבר זה בוצע, אין בצילום ספח ת"ז שצורף כדי להעיד על כך. ונחזור ונדגיש, כי גם אם ביצע הנאשם עדכון כתובת במשרד הפנים, הרי שהנאשם הוא זה שעתר בבקשה להישפט, הוא זה שמסר למשטרה כתובת מסוימת לזימונו בבקשה להישפט, ולכן אם ביצע שינוי בכתובת, ראש וראשון היה עליו להודיע על שינוי הכתובת למטא"ר, על כך אין כל ראיה בפני.

יתרה מזאת, וזה העיקר, על אישור המסירה מיום 3.6.11 המצוי בתיק חתומה הגברת סיגל פיבושביץ, (כלתו של הנאשם עפ"י הצהרתו). הנאשם הוסיף והצהיר, כי היא זו שהביאה לידיעתו את גזר הדין. לטענתו היא הגיעה לסניף הדואר המקומי, ומכיוון שמדובר בסניף קהילתי, שם מכיר הדוור את כולם, הוא הסב את תשומת ליבה לדבר הדואר עבור חותנה (הנאשם). עיון באישור המסירה מלמד, כי דבר הדואר נמסר בכתובת המצוינת בו, ובהעדר הנאשם, נמסר הדואר לגברת סיגל פיבושביץ, היא גם חתומה על אישור המסירה. גם אם נמסר דבר הדואר, כפי שנטען, מלמד הדבר כי דברי הדואר מגיעים לנאשם.

הנאשם טוען כי התגרש ועבר לכתובת אחרת. יצוין, כי בתצהיר גרושתו, הגב' רחל פיבושביץ, שצורף לבקשה אין כל התייחסות להזמנה שנשלחה לכתובת ממנה זומן הנאשם ולא נדרשה מבית הדואר (כידוע, הדואר שולח שתי הודעות לדרישת דואר). היא גם לא טוענת שלא מסרה לו דבר ההודעות אודות דואר זה.

יתרה מזאת, הנאשם לא צירף הסכם הגירושין, ואין בדבר הגירושין כדי לשלול מניה וביה, קבלת דברי דואר בכתובת ממנה זומן. עובדה היא גזר הדין שנשלח לכתובת הזו עשה דרכו אל הנאשם. אם אכן עבר הנאשם כתובת ולא קיבל שם דברי דואר, היה עליו להמציא אישור פשוט מבית הדואר המעיד על "עקוב אחרי" שעשה לכתובת בה הוא טוען כי הוא מתגורר.

נחתום נקודה זו בדבריו החד משמעיים של ביהמ"ש העליון בסוגיה זו ביחס לטענות זהות שהעלתה בפניו נאשמת שטענה כי עקב שינוי כתובת לא קיבלה את הזימון לידיה:

"אפילו הנחתי כי הצדק עם המבקשת וההודעות נשלחו לכתובת שאינה כתובת מגוריה, השקפתי היא כי אין לה להלין בענין זה אלא על עצמה. מבעליו של כלי-רכב אתה מצפה - וזוהי גם חובתו על-פי חוק...כי ידאג לכך שהכתובת המצויה בידיהם של גורמי התעבורה היא כתובתו האמיתית. מקום בו לא עשה כן, לא יוכל הוא להישמע בטענה כי דברי דואר שנשלחו לכתובת השגויה לא הגיעו לידיו" (כב' השופט א' א' לוי ברע"פ 2096/07 – ד"ר צפורה רייני כוכבי נ' מדינת ישראל (2007).

המסקנה הפשוטה המתבקשת מכאן היא, שדברי הדואר הממוענים לכתובת ממנה זומן הנאשם, ואשר אין חולק שימשה ככתובתו, עושים דרכם לנאשם, דבר המחזק את חזקת המסירה הקבועה בדין, ומכל מקום אין בראיות שבפני בית המשפט כדי לסתור חזקה זו.

באשר לשאלת עיוות הדין – שאלה זו היא עיקר הדין, וככל שבית המשפט מתרשם כי אכן קיים חשש לעיוות דין, לא ינציח פסק דין המקים חשש לעיוות דין. אפילו התרשל הנאשם ולא התייצב למשפטו, למרות שזומן אליו כדין, יטה בית המשפט לרפא את פגם אי ההתייצבות בהוצאות, אך יורה על ביטול פסק הדין. ברם, בחינת הדברים לגופו של עניין במקרה דנן, מלמדת כי אין כל חשש לעיוות דין, כפי שיפורט להלן.

בתגובה המיידית שמסר הנאשם לשוטר עורך הדוח אמר בתשובה לעבירה שיוחסה לו, כי לא הבחין שהרמזור היה אדום, משמע לא שם לב לאור האדום. לאחר סיום רישום הדוח טען בפני השוטר, כי הרמזור התחלף תוך חציית הצומת. בנוסף, השוטר יוסי צוקרמן, ערך מיזכר ובו הוא מאשר, כי הבחין ברכבו של הנאשם מגיע לצומת המרומזר, חוצה את קו העצירה כשהאור ברמזור אדום, ויוצא את הצומת כשהרמזור אדום. השוטר מתאר כיצד דלקו הוא ושותפו אחר רכבו של הנאשם, וכיצד זה, לכשנעצר, ביקש מהם רחמים, וביקש לשנות את העבירה המיוחסת לו בדוח לעבירה אחרת על מנת שלא יקבל נקודות. ברי, כי בדברים אלה יש יותר מראשית הודיה בעבירה בה הורשע, ולכן נחה דעתי, כי לא קיים חשש לעיוות דין.

העונש שהוטל על הנאשם אף הוא בגדרי הענישה המקובלת בנסיבות ואף נוטה לקולא, שכן, כפי שנומק בגזר הדין, מדובר במי שגיליון הרשעותיו מחזיק לא פחות מ- 102 הרשעות. העבירה הנוכחית (מעבר באור אדום) הינה עבירה מסכנת חיים, הגורמת תכופות לתאונות קשות ופגיעה בחייהם ובשלומם של אחרים, מכאן, שגם בעונש שהוטל על הנאשם אין חשש לעיוות דין.

מהטעמים המפורטים לעיל לא אוכל לקבל את הבקשה ואני דוחה אותה.

הקנס, ככל שלא שולם יחלו תשלומיו, ב- 15/12/11 ובכל 15 לחודש שלאחריו עד לסילוקו המלא. פיגור בתשלום יעמיד את מלוא הקנס לפרעון מיידי.

ניתנה היום, ח' כסלו תשע"ב, 04 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: