מדינת ישראל נ' פטיטו(עציר)

החלטה

בית המשפט רואה את הנאשם ורואה את סעיף 153 לחסד"פ. הנאשם שלפני טוען שהודה כדי להשתחרר מהמעצר. הוא אכן השתחרר מהמעצר לאחר הודאתו.

גם אצל קצינת המבחן הנאשם לא לקח אחריות על העבירה.

בנסיבות אלה, בעיני יש חובה להתיר לו לחזור מהודאתו ולנהל את הדיון.

היעילות של הדיון לא יכולה לבוא על חשבון מצב שבו בית המשפט יגזור את עונשו של הנאשם כאשר מלווה אותו תחושה שהנאשם לא הודה בביצוע עבירה ואשמתו לא נקבעה על סמך ראיות.

גזירת עונש איננה דבר טכני. עונש נחצב ממעמקי החשיבה והלב של בית המשפט ולכן האפשרות או הסברה שהנאשם הודה במה שלטענתו לא עשה, פוגמת בהליך הענישה בצורה כה קשה שאין לאפשר אותה.

לעומת זאת, אין ספק שהנאשם בהתנהלות שלו גרם לעיכוב ההליכים, גרם להעסקת שירות המבחן אולי שלא לצורך וזה איננו דבר של מה בכך בהתחשב במיעוט המשאבים שעומדים לציבור בקיום הליך פלילי.

הנאשם צריך לשאת בהוצאות של עיכוב ההליכים כאמור, אך יש להתיר לו לחזור מהודאתו.

אני מבטלת את הכרעת הדין שניתנה על הנאשם.

אני מטילה על הנאשם הוצאות משפט בסך 750 ₪.

בקשתו של עו"ד הלוי להשתחרר מיצוג סבירה בעיני אך היא צריכה להיות מוכרעת על ידי הסנגוריה הציבורית.

מקום שבית המשפט מתיר לנאשם לחזור בו מהודאתו אין חובה, בדרך כלל, להעביר את הדיון למותב אחר ואולם, לשם מראית פני הצדק, אני מורה, כי התיק יובא לפני כב' השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, ס. נשיא, אשר תקבע את המותב שידון בתיק.

מובן מאליו שהשופט שישמע את הדיון יקבל את כתב האישום בלבד ולא את כל חלקי הפרוטוקול ותסקירי שירות המבחן.

העתק מפרוטוקול זה ישלח לשירות המבחן.

ניתנה והודעה היום י' חשון תשע"א, 18/10/2010 במעמד הנוכחים.

שולמית דותן, נשיאה

ב"כ המאשימה: אני מודיע שאנו חוזרים לכתב האישום המקורי. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: