מדינת ישראל נ' פחימה(עציר)

נוכחים: ב"כ המבקשת עו"ד בלנרו

המשיב וב"כ עו"ד רחמים

החלטה

1. נגד המשיב הוגש כתב אישום בו יחסה לו המבקשת עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות למקום מגורים ושוד בנסיבות מחמירות. עבירות אלו יוחסו למשיב משנטען כי ביום 10.8.10 קשר קשר עם אשר כהן, שותפו, לשדוד את המתלונן י.ד. תושב מצפה רמון. על פי האמור בכתב האישום נכנסו המשיב ושותפו לביתו של המתלונן כשהם חבושים בכובעי גרב, המשיב דחף את המתלונן שנפל ארצה, ואזי המשיב ושותפו היכו את המתלונן באגרופים. המשיב הוציא את ארנקו של המתלונן מכיס מכנסיו, הארנק הכיל 8,000 ₪ אותם חילקו השותפים לפשע שווה בשווה. במהלך השוד הצליח המתלונן להסיר את כובע הגרב מראשו של אשר כהן, וזיהה אותו כאחד השודדים. בעקבות הזיהוי של המתלונן, נעצר אשר כהן שעות ספורות לאחר השוד, וסיפר באמרתו באריכות כיצד הוא והמשיב נפגשו, המתלונן עבר בקרבת מקום, ואזי המשיב שאל את אשר כהן אם יש לו למתלונן כסף,אשר כהן השיב בשלילה, אך המשיב טען כי הוא זקוק לכסף והשניים החליטו לשדוד את המתלונן והלכו לביתו ושדדהו.

עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים. ב"כ המשיב אישר כי אמנם יש בידי המבקשת את אמרתו של אשר כהן, אך טען כי מעבר לכך אין דבר נוסף הקושר את מרשו לעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ולפיכך, טען שאין בידי המבקשת ראיות לכאורה כנדרש.

2. לשיטתי די באמור באמרתו של אשר כהן שהיא מפורטת, נמסרה זמן קצר לאחר אירוע השוד, ותואמת את תיאור המתלונן, כדי להוות ראיות לכאורה בענייננו. ואולם, אוסיף, כי בענייננו יש בידי המבקשת אף תימוכין לאמרת אשר כהן, ואין היא עומדת כראיה בודדת. ראשית, יצויין, כי המשיב מאשר, כטענת אשר כהן, שבערב האירוע נפגש עם אשר כהן. שנית, אשר כהן והמשיב שוחחו ביניהם במעצר, והדברים שנאמרו מפיו של המשיב הם כאלה היכולים לבסס את הנדרש לתמיכה באמרתו של אשר כהן. בתחילת השיחה (מסמך כד' בתיק החקירה), אומר המשיב לאשר כהן "מאיפה הוא מכיר אותי" היינו שמאשר שהמתלונן מכיר אותו. בהמשך שואל המשיב את אשר כהן אם הוא זה שסיפר על מעורבותו למשטרה, תוך שהוא מזהיר אותו כי יש הקלטות, אילו ידו לא היתה במעל, ניתן היה לצפות שיטיח באשר כהן את דבר חפותו, ויחזור ויאמר, כאשר הוא ער לקיומן של הקלטות, שלא היה במקום כלל, אלא שהמשיב מספר לאשר כהן שסיפר במשטרה כי הוא ואשר כהן היו יחד באותו ערב, ומנסה לדלות מאשר כהן אם אכן ערב אותו בביצוע העבירה. גם כאשר המשיב אומר לאשר כהן "בן אדם אומר זיהה אותך מה אני בתמונה למה מה היינו בתוך הבית ביחד? זיהה אותנו בתוך הבית ביחד" אשר כהן אינו משיב כי המשיב לא היה איתו, כפי שניתן היה לצפות אילו אלה היו פני הדברים. המשיב אף מייעץ לאשר כהן "אתה יודע מה גם אם לא הייתי מודה, שיקפצו ננהל משפט העמדה לדין". ובהמשך "בוא נראה מה יהיה בבית משפט איזה ראיות יש להם עלי, איך הגיעו אלי". אשר כהן אומר אז למשיב "אני לוקח את התיק עלי" ולכך משיב המשיב "אתה מפיל עלי תיק שהייתי איתך" ולזאת אשר כהן משיב "זה לא תיק ראו אותך" והתשובה היא "אז מה ראו".

המשיב אדם גבוה ורזה, והמתלונן טען כי שותפו של אשר כהן היה גבוה ורזה. אכן, יש עוד אנשים רבים גם במצפה רמון, וגם במקומות אחרים במדינה שהם רזים וגבוהים, ואולם, התיאור שנתן המתלונן לגבי שותפו של אשר אינו סותר את ממדי גופו של המשיב.

מכל האמור לעיל, סבורתני שיש בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום.

3. העבירות המיוחסות למשיב מקימות עילת מעצר, ולמשיב רישום פלילי יחסית מכביד.

ניתנה היום, כ"א אלול תש"ע, 31 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

רות אבידע, שופטת

עו"ד רחמים:

הבאתי להיום חלופה למעצר האם והאב, האם עובדת שעתיים ולכן האבא יוכל בשעתיים האלה למלא את מקומה. האב הוא פנסיונר שוהה בבית כל העת. לשאלת בית המשפט מרשי השתחרר מבית הסוהר לפני מחצית השנה.

זוהרה פחימה - מוזהרת כחוק:

העדה: הבנתי את האזהרה ואני מתחייבת לומר את האמת

שוטר בא אלי בערב ואמר לי שהבן שלי חשוד בשוד, עשו חיפוש בבית חיפשו ולא מצאו שום דבר ולקחו אותו.

לשאלה על מה ישב בכלא אני משיבה שעל פריצה.

אני נחקרתי במשטרה כעדה בתיק הזה. אמרתי במשטרה שהוא היה בבית בשעה 20:00 אני הייתי במקלחת, אני אמרתי שאני לא ראיתי אותו מתי הוא נכנס. הוא כל הזמן יוצא ונכנס ואני לא יודעת, באותו יום אני יודעת שהוא יצא אבל לא יודעת מתי הוא נכנס.

אני עובדת ובעלי פנסיונר.

הבן שלי כל הזמן גר אצלנו.