מדינת ישראל נ' פזרקר

החלטה

1.נגד המשיב הוגשו כתב אישום ובקשה למעצרו עד תום ההליכים וזאת בגין שני אישומים של איומים כנגד גרושתו – כמפורט בנסיבות כתב האישום בת.פ. 23804-12-09.

על פי נסיבות כתב אישום זה איים לכאורה המשיב על עו"ס בפגיעה שלא כדין בגופה של גרושתו, בן זוגה ובנם בכך שאיזכר רצח שקרה בבצרה בו ילדה נרצחה, וציין כי ימשיך להלחם בהם (בגרושתו ובן זוגה) וכי יקבור אותם חיים.

עוד ציין בהמשך כי אין לו בעיה לשלוח שני אנשים שיבואו וידקרו אותה ואת בן זוגה.

באישום נוסף, קודם בזמן (נובמבר 2009) – כתב מכתב למשרד הרווחה בירושלים בו איזכר רציחות של ילדים כנקמה, ציין כי הם אינם מסוגלים לטפל, והוא יעשה זאת לבד, בטוח יותר מהר, תוך נקיטת אמצעים חריפים וכי אנשים יפגעו מזה.

2.יצויין, כי כבר ביום 20.12.09 הורה כב' השופט קרשן על שחרורו של המשיב בתנאים לפי הסכמת הצדדים, לרבות מעצר בית בפיקוח הגב' רינה פלג, איסור יצירת קשר עם גרושתו של המשיב, בן זוגה ובנו וכן ערבויות כספיות.

בקשת המבקשת היא להותיר את התנאים על כנם.

3.ביום 24.12.09 התקיים דיון בפני כב' השופט גדול בו שטחו הצדדים טענותיהם, וכפי שאני שומעת כעת מב"כ המשיב – אין למעשה מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר בבסיס הבקשה – ועיקר טענותיו נובעות מפרשנות לקויה של דברי המשיב שלא התכוון באופן אובייקטיבי לאיים, אלא לציין בעייתיות הנוגעת לטיפול בבנו למול בעייתיות הנובעת גם בהתנהגות גרושתו כלפי בנם המשותף.

4.בהמשך להחלטתו של כב' השופט גדול התקבלו שני תסקירי מעצר בעניינו של המשיב שנערכו ב- 26.1.10 ו- 8.2.10 – שירות המבחן מציין את מערכת היחסים הזוגית בין המשיב ואשתו, את נסיבות גידולו של בנם המשותף, גירושיהם, ובמסקנתו קובע השירות כי המשיב הינו אדם המצוי במאבק כוחות קשה עם גרושתו, המאבק הולך ומסלים תוך שימוש בהתנהגות מאיימת ותוקפנית כלפי המעורבים במאבק.

השירות אינו מתרשם מרגיעה בדפוסי התנהגותו של המשיב כשהוא טעון תחושות כעס ותסכול כלפי מחוללי הסכסוך עם גרושתו ובטיפול בילד.

המשיב אף אינו מסוגל להבין, עפ"י התרשמות שירות המבחן, את הנזק למצבו הרגשי של בנו, שנגרם אגב סכסוך זה, כאשר בן זה מאושפז בבי"ח פסיכיאטרי והיום מסתיים אשפוזו והוא עתיד להשתלב בפנימייה טיפולית פוסט אשפוזית.

5.המיוחס למשיב הינו חמור וכפסע בין שימוש בטרמינולוגיה מילולית מאיימת, כוחנית ותוקפנית – ליישום תוכן האיומים, כאשר ברקע מטענים רגשיים קשים, תסכול וכעס – היכולים לגרום למשיב לעבור את סף השימוש באיומים מילוליים בלבד.

אינני סבורה כי אין המדובר באיומים באופן אובייקטיבי או סובייקטיבי – כדברי ב"כ המשיב, ובכל מקרה טענותיו לגופם של דברים ונסיבות אמירתם ישמעו בבוא העת בפני המותב בפניו ישמעו הראיות.

6.הדיון קבוע להקראה ליום 15.2.10 – וכך אני סבורה כי גם שמיעת הראיות, אם תקבע, ראוי שזו תקבע תוך פרק זמן קצר לצורך בירור טענות הצדדים.

7.נוכח כל האמור, אינני סבורה כי יש מקום לשינוי כלשהו בתנאי השחרור שנקבעו למשיב, ואלה יוותרו על כנם עד תום ההליכים המשפטיים נגד המשיב.

כל הגעה של המשיב לדיונים המשפטיים נגדו תהא מלווה בערבה צד ג', גב' רינה פלג.

ניתנה והודעה היום כ"ז שבט תש"ע, 11/02/2010 במעמד הנוכחים.

נאוה בכור, שופטת

הוקלד על ידי: יסמין ישראלי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: