מדינת ישראל נ' פורטל(עציר) ואח'

החלטה

1.בפני בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים הפליליים המתנהלים בעניינם במסגרת ת.פ 19839-06-10. כך לאחר שבכתב האישום שהוגש כנגדם יוחסו להם עבירות חמורות של פציעה בנסיבות מחמירות ואיומים.

על פי המיוחס וביום 03.06.10, על רקע ויכוח שפרץ בין המשיב 1 למתלונן, אודות זוג משקפיים שהלווה המשיב 2 (אחיו של המשיב 1) למתלונן, ואשר אבדו למתלונן, תקפו המשיבים את המתלונן בבעיטות ובמעדרים והמשיכו להכותו גם כאשר נפל על הארץ חבול וזב דם. עוד על פי המיוחס ולאחר האמור נמלטו המשיבים מן המקום באמצעות רכב והותירו את המתלונן עם שני חתכים בראשו, חתך מאחורי אוזנו וחתך בזוית הפה, חתכים אשר נתפרו בבית החולים.

2.ב"כ המשיבים הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה לצורך הדיון בבקשה זו ובתוך כך הסכימו גם לקיומה של עילת מעצר.

3.עינינו הרואות כי על פי כתב האישום המיוחס אכן מדובר בכתב אישום חמור אשר היה ויתברר כנכון יגרור אחריו ללא ספק ענישה חמורה. עם זאת אין זהו השלב בו ביהמ"ש מכריע בשאלה העובדתית האם אכן ביצעו המשיבים העבירות כפי המפורט בכתב האישום. למעשה ובשלב זה, לאור עמדת ב"כ המשיבים, נותרה לדיון אך השאלה האם ניתן להשיג מטרת מעצרם של המשיבים בדרך שפגיעתה בחירותם, פחותה.

4.בעניינם של שני המשיבים התקבלו תסקירי מעצר ואלה מעלים כי התשובה לשאלה זו הינה בחיוב גם אם לא כדי כל הדרך המוצעת על ידי שירות המבחן.

לחובתו של המשיב 1 אומנם הרשעה בביצוע עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, עבירה של העדר מן השירות ואפילו עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו מפברואר 2009; לחובתו של המשיב 2 שלוש עבירות סמים כשהאחרונה בהן מספטמבר 2006. עם זאת שני התסקירים מעלים כי הן מבחינת העושה והן מבחינת הערבים המוצעים ניתן יהיה לאיין מסוכנותם של המשיבים כפי הנדרש.

5.בנסיבות אלה מקומם של מרבית טיעוניו של ב"כ המבקשת, כפי שנשמעו בדיון היום, יהיה במסגרת טיעונים לעניין העונש אם וכאשר תגיע השעה. על האמור אוסיף כי עצם העובדה שב"כ המשיבים מבינים כי מן הבחינה המשפטית קיימות ראיות לכאורה לצורך הדיון בשלב זה, אין בה כדי לאיין עמדת המשיבים עצמם לפיה פעלו כאקט של הגנה עצמית ואין בה כדי להכריע, גם לא בשלב הנוכחי, איזו מן הגרסאות היא הנכונה ככל שהדבר נדרש לצורך הסקת מסקנות באשר למידת מסוכנותם של המשיבים, מידת התובנה שלהם לחומרת המעשים וכיוצא בזה.

6.במכלול הנסיבות אני מוצאת לקבל המלצת שירות המבחן עם זאת צודק ב"כ המבקשת כאשר הוא טוען שבעניינו של המשיב 1 הרחיק שירות המבחן לכת בהמלצתו. ברי כי לא ניתן להחזיר את המשיב לזירת העבירה.

7.סופו של דבר אני מורה על שחרורם של המשיבים ממעצרם וזאת בתנאים הבאים:

המשיב 1:

א.מעצר בית מלא בבית חמו וחמתו הגב' עדנה ומר דוד אסייג ברח' הר הצופים 326/5, קריית שמונה ובפיקוח החם והחמה וכן בפיקוח אשתו הגב' נטלי פורטל. יובהר לעניין זה כי בכל רגע נתון צריך מי מן השלושה להיות במחיצתו של המשיב וכי הפרה של תנאי זה תהווה הפרה בוטה של תנאי שחרורו ותוליך למעצרו עד תום ההליכים.

ב.התחייבות עצמית וערבות צד ג' של כל אחד מהמשמורנים הנזכרים בסך 10,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור והפיקוח. בעניין זה מודע למשמורנים כי עליהם לדווח למשטרת קריית שמונה, לאלתר, על כל הפרה בתנאי השחרור, היה וזו תתרחש בשעה בה המשיב נתון לפיקוחם (כל ערב במשמרת שלו) וכי היה ולא יעשו כן יחולט סכום הערבות עליו יחתמו.

ג.משטרת ישראל תהיה רשאית להיכנס לבית משפחת אסייג בכל רגע נתון על מנת לוודא קיום תנאי השחרור והפיקוח.

ד.הפקדה כספית בסך 2,000 ₪ לקיום תנאי השחרור והפיקוח.

ה.המשיב יהיה בפיקוח אלקטרוני כאשר על ידו או על רגלו יוצמד אזיק אלקטרוני המאפשר פיקוח 24 שעות ביממה.

מובהר בזאת למשיב כי כל ניסיון להסיר את האזיק האלקטרוני או לגרום חבלה במכשיר המותקן בבית או באזיק עצמו, יחשב כהפרה משמעותית של תנאי שחרורו ויוליך למעצרו עד תום ההליכים.

במידה ויהיה צורך לחבר את האזיק האלקטרוני במקום שאיננו בית המשפט, ילווה המשיב על ידי אחד הערבים כל העת עד אשר יגיע למקום מעצר הבית. לחילופין, אחד הערבים ילווה את המשיב למקום מעצר הבית וחיבור האזיק האלקטרוני יבוצע במקום מעצר הבית.

המשיב לא ישוחרר קודם למילוי שלם ומלא של כל תנאי שחרורו.

המשיב 2: