מדינת ישראל נ' פורוצקי גנדי

הכרעת דין

אקדים אחרית לראשית ואומר כי החלטתי לזכות את הנאשם מעבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב לפי סעיף 62 (3) 64ב, 64ד (א) וסעיף 39א' לפקודת התעבורה ומרשיעה אותו בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים לפי סעיף 26 (2) לתקנות התעבורה.

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ב 30/10/09בשעה 02:00 או בסמוך נהג הנאשם ברכב מ.ר. 49-568-50 בהיותו שיכור בשל כך שסירב לתת דגימה של אויר נשוף בניגוד לסעיפים 62 (3), 64ב 64 ד(א) ו-39 לפקודת התעבורה תשכ"א- 1961.

2.אין מחלוקת בין הצדדים, כי לנאשם לא נערכה בדיקת נשיפה במכשיר ינשוף.

3. בהקראה כפר הנאשם בנהיגה, בשכרות ובסירוב.

4.בפרשת התביעה העיד עד אחד מטעם התביעה, שהיה במקום ביצוע העבירה המיוחסת לנאשם.

עת/1 העיד, כי ערך את ת/1, שהוגש בהסכמה במקום חקירה ראשית, בו נרשם:"ביקשתי מהנהג לבצע בדיקת נשיפון אלקטרוני והנהג סירב לבצעה. הסברתי לו את משמעות הסירוב אך הוא בשלו. ביקשתי מקצין תנועה ברשת הקשר להגיע עם מכשיר ינשוף שהיה בגזרת התחנה. הנהג סירב לבצע בדיקת נשיפה . נרשם דוח..."

מקריאת האמור לעיל עולה בבירור, כי תחילה דרש העד מהנאשם לנשוף לנשיפון ומשהלה סרב, ביקש מקצין תנועה, להגיע למקום עם מכשיר ינשוף, אולם הנאשם סירב לבדיקת נשיפה.

מהאמור במסמך זה, אין אנו למדים אם אכן הובא מכשיר ינשוף למקום, והאם הנאשם סירב לנשוף למכשיר זה.

בדו"ח פעולה (ת/3) רשם העד "ביקשתי ממנו לתת נשיפה במכשיר הינשיפון האלקטרוני- הוא סירב בתוקף. ברכב הייתה נוסעת במושב הקדמי. הנהג המשיך בסירובו לתת בדיקה נשיפה, הסברתי לו את המשמעות של הסירוב- המשיך בתוקף". היינו, במסמך זה כלל לא מוזכר מכשיר הינשוף ולא ברור ממנו האם נדרש הנאשם לנשוף לינשוף. מתוך מסמך זה, לא הובהר האם הסירוב של הנאשם היה כלפי בדיקת הנשיפון או כלפי בדיקת הינשוף.

זאת ועוד; ת/2, דוח פעולה באכיפת נהיגה בשכרות, שהוגש אף הוא בהסכמה במקום חקירה ראשית, הינו טופס מובנה שעל השוטר למלא התשובות לשאלות הרשמות בטופס ולסמן "וי" במקומות המיועדים לכך. סעיף 5 כותרתו "בדיקת נשיפון" סומן "לא בוצע" ובהמשך סעיף 8 שכותרתו "דרישה להבדק" רשום: "דרשתי מהנהג הנ"ל את הסכמתו לתת דגימת נשיפה /דם /שתן" סומנה המילה "נשיפה".

"והסברתי לו כי מטרת נטילת הדגימה הינה לשם איתור אלכוהול/ סמים או תוצרי חילוף חומרים של סמים בגופו". סומן "אלכוהול".

בהמשך רשום: "הנהג חתם בפני כי הוסברו לו מטרת נטילת הדגימה ומשמעות הסירוב להיבדק וכי לאחר שהוסברו לו הדברים, הוא מסכים/מסרב למסור את הדגימה המבוקשת לבדיקה" סומן "מסרב".

יחד עם זאת, סעיף 6, שכותרתו "עיכוב לבדיקה" ובו נאמר "הודעתי לנבדק כי הוא מעוכב לבדיקת שכרות וכי מרגע זה נאסר עליו לשתות, לאכול או לעשן עד להוראה אחרת" ויש לסמן כי הנבדק לא אכל, לא שתה, לא עישן ולא הקיא, סעיף זה נותר ריק ולא סומן בו מאומה ויתכן כי השוטר כלל לא הודיע לנאשם כי הוא מעוכב לצורך בדיקת שכרות.

5.בחקירתו הנגדית אישר העד, כי כל מה שרשם הוא אמת ואינו זוכר מאומה מעבר לרשום במסמכים.

התביעה בחרה שלא להעיד את קצין התנועה שלפי האמור בת/3, הגיע למקום, אשר היה יכול לתמוך בגרסת עת/1, כי הנאשם נדרש עם הבאת הינשוף לערוך בדיקה והוא סירב לה.

הימנעות התביעה מהבאת עד רלוונטי כזה הינה לחובתה, והותירה את עדותו של עת/1 ללא סיוע.