מדינת ישראל נ' פופוביץ(עציר)

החלטה

עם כל הכבוד לסנגורית המלומדת שמעתי את טיעוניה שעה ארוכה וכל הנוכחים עדי לכך, אינני סבור שאני צריך לשמוע את הערבים שהוצעו כאן גם לא את הערבה הנוספת שנבדקה על ידי שרות המבחן ושרות המבחן אמר את שאמר עליה ולגביה ואת החלטתי הסופית אתן כמובן לאחר שאשמע את באת כח המדינה.

ניתנה והודעה היום כ"ז תשרי תשע"א, 05/10/2010 במעמד הנוכחים.

חיים נחמיאס, שופט בכיר

החלטה

צר לי על עמדתה של הסנגורית שמביאה אותי לתחושה לא נעימה, כאילו אני לא בסדר, אני לא מוכן לשמוע, אני לא מוכן להקשיב, אני לא מוכן לדחות. ערב שבאמת ובתמים מוכן להציע את ערבותו יתכבד ויגיע לביהמ"ש וימתין לדיון ואז אשקול לשמוע אותו. האם אני עכשיו צריך לדחות את הדיון כדי לאפשר למר מימון רפי המלומד שלא נוח לו היה כנראה להגיע היום, או שהגיע והלך, אולי גם לתאם עימו מועד מיוחד ביומנו כדי שיתייצב כאן ואשמע אותו. צר לי על עמדתה זו של הסנגורית.

תנוח דעת הסנגורית שגם אם אמרה לו ללכת ולא להמתין לא אפגע במשיב כאן.

ניתנה והודעה היום כ"ז תשרי תשע"א, 05/10/2010 במעמד הנוכחים.

חיים נחמיאס, שופט בכיר

החלטה

התכנסנו היום כאן כמצוות ביהמ"ש המחוזי בהחלטתו מיום 25/8/2010 המדברת בעד עצמה, לא אחזור עליה ודי אם אומר כי החלטה זו באה כערר על החלטתי המקורית זו מיום 18/7/2010 גם היא מדברת בעד עצמה ומיותר לחזור עליה.

סבר ביהמ"ש המחוזי וכמובן שאנו מכבדים בהכנעה את החלטתו כי יש מקום בתיק זה להזמין תסקיר מעצר אשר במסגרתו שרות המבחן יכול לראיין לעומק ולשוחח גם עם הערבים שהוצעו ואולי גם עם ערבים אחרים שאולי יוצעו ורק לאחר קבלת תסקיר ובו גם מסוכנות מצד העורר וגם התייחסות מקצועית לחלופות המוצעות יהיה מקום למתן החלטה סופית ומושכלת, במובן זה של הזמנת התסקיר התקבל הערר והדיון הוחזר לכאן כדי לדון בתסקיר ובהמלצותיו ככל שינתנו.

נתבקש שרות המבחן לערוך תסקיר מעצר בתוך 10 ימים ולהגישו לביהמ"ש כאן.

אמנם הוגש לי תסקיר מעצר מנומק, מפורט, מדוקדק היטב המשתרע על שלושה עמודים. אני יושב על מידין שנים רבות ותסקיר מעצר כה מעמיק, כה ברור ומפורט לא קיבלתי ממנו ניתן ללמוד על המשיב, על אורחות חייו, מאין הוא בא ומה עשה, אינני רוצה לפגוע בפרטיותו ולא אצטט דברים וכמובן שלא התעלמתי מהעובדה שיפה עשו שרות המבחן ששוחחו עם המתלוננת וכתבו את אשר שמעו ממנה, בין היתר, שציינו שהיא מעוניינת בשחרורו מן המעצר. ברור שלא על סמך עמדת המתלוננת יחליט בימ"ש בתיק שכזה, כבר ראיתי ושמעתי מתלוננות שהגיעו לביהמ"ש ובבכי תמרורים התחננו לשחרורם של בני הזוג שהואשם באלימות כלפיהם, יש להתייחס לדברים בזהירות יתרה וכן לעיתים לנהוג גישה פטרנליסטית ולהגן על אישה שלכאורה היא אישה מוכת, אישה שהמשיב נוהג נגדה באלימות מילולית או פיזית קשה, גישה פטרנליסטית ולא ארחיב בעניין הדברים ידועים ומפורסמים.

שרות המבחן גם בדק אחד לאחד את כל הערבים ובעלי החלופה שהוצעו והתייחס לגבי כל אחד ואחד התייחסות עניינית מפורטת מקצועית ביותר, כך לגבי דניאל גינצברג שהתרשמו שאינו מתאים לפקח כאן מהטעמים המפורטים בתסקיר, כך לגבי רפי מימון שמסר שהינו מנהל אשפוזית טוהר באשקלון. אין עוד חולק כי המדובר במסגרת פרטית שאינה מוכרת על ידי משרד הבריאות או הרווחה, גם לגביה בא שרות המבחן לידי מסקנה שאין הם ממליצים על מסגרת זו לחלופת מעצר.

נבחנה גם הגב' אילת אדם ועל אף ההתרשמות כי מדובר באישה רצינית ואחראית אשר מבינה את משמעות הפיקוח סברה קצינת המבחן כי אין באפשרותה להיות חלופת מעצר במקרה דנן.

נבחנה גם גב' פלורי פרידמן שגם לגביה התרשמו כי תתקשה להציב גבולות להתנהגות המשיב וכי איננה מתאימה להיות חלופת מעצר עבורו. התרשמו כי אצל המשיב קיים סיכון גבוה להישנות מסוכנות כלפי המתלוננת ללא טיפול גמילה מתאים ולאור זאת ולאור התרשמותם כי החלופות שהוצעו בפניה לא יוכלו להפחית את הסיכון הנשקף מהתנהגותו של המשיב המליצו לא לשחרר את המשיב מן המעצר.

כמובן שהתסקיר לא נוח היה לסנגורית המלומדת. במצב דברים זה כזכותה ביקשה להסיג עליו לעניות דעתי ללא כל הצדקה מתחה ביקורת חריפה חסרת יסוד ושחר כנגד שרות המבחן בכלל וכנגד מי שכתבה את התסקיר, בין היתר, טענה טענות קשות שלא היו ראויות שכביכול הושפעה מהחלטתו של ביהמ"ש כאן. לא מצאתי לדברים שום בסיס. אינני מעלה על דעתי ששרות המבחן לא מילא מלאכתו נאמנה. מוטב שהדברים לא היו נאמרים כלל.

ברור ששרות המבחן איננו מחייב את ביהמ"ש גם אם התסקיר היה חיובי קרוב לוודאי שהסנגורית היתה מבקשת לתמוך בו אולם זכותה של ב"כ המדינה היתה שלא לקבלו בסופו של יום ברור שהאחריות מוטלת על ביהמ"ש, וכך בעניננו.

פסיקה רבה ניתנה בנושא תסקירי מבחן והדברים ידועים ומפורסמים ואין מקום להאריך, לשרות המבחן חשיבות רבה וערך רב לסייע לביהמ"ש בעבודתו אך האחריות לעולם מוטלת על ביהמ"ש.

כאמור, מלכתחילה סברתי כי בתיק זה ולאחר שבחנתי את הערבים שהוצעו בפני בדיון המקורי שהתרשם בפני והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי סברתי שאין מקום לבקש תסקיר מעצר. כפי שנקבע לא אחת אין חובה לבקש תסקיר בכל תיק ותיק, אולם לא שכחתי שביהמ"ש המחוזי חשב שטעיתי וכבר נזכרתי שהתכנסנו כאן כמצוות ביהמ"ש המחוזי ועשינו את שהורה ביהמ"ש המחוזי, הוא ביקש את התסקיר והתקבל תסקיר שאין בו המלצה לשחרור, התסקיר אמנם מנומק, ברור וחד משמעי שמתייחס גם למסוכנותו של המשיב וכאמור התרשמו כי קיים סיכוי גבוה להישנות התנהגות אלימה כלפי המתלוננת. בחן כל ערב ובעל חלופה שהוצע והתרשם כי איננו מתאים כאן כערב ו/או כחלופת מעצר.

לאחרונה יצאו כמה החלטות חשובות ביותר מלפני ביהמ"ש העליון לגבי תסקירי שרות המבחן, כך למשל בתיק בש"פ 6470/10 מאת השופט קוגלמן מיום 8/9/2010 שם הדגיש את החשיבות של עמדה מקצועית של שרות המבחן שתסקיר משמש ככלי עזר אפקטיבי מקום בו נדרש ביהמ"ש לבחון את המסוכנות הנשקפת מן הנאשם ואת האפשרות לאיינה באמצעות חלופה הולמת. כמובן שתמיד האחריות מוטלת על ביהמ"ש.