מדינת ישראל נ' פודמן

החלטה

1.בדיון אשר התקיים בפניי ביום 23.06.10 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום ועל יסוד הודאת הנאשם הרשעתי אותו אפוא בעבירות נשוא כתב האישום.

2.במעמד זה הודיעה המאשימה כי היא עומדת על הרשעת הנאשם בדין, שעה שהנאשם ביקש להימנע מלהרשיעו בדין, נוכח עבודתו ומקום עיסוקיו.

3.בנסיבות העניין, הוריתי על הגשת תסקיר מאת שירות המבחן אשר התבקש להתייחס בתסקירו הן לסוגיית הרשעת הנאשם בדין, והן באשר לענישה הראויה. תסקיר כזה מונח בפניי.

4.הנאשם הורשע עפ"י הודאתו כעולה מעובדות כתב האישום בבניית שככה בגודל 15 מ' מעל חניה.

אכן ראוי לציין בעניין זה את מהות העבירות שעבר הנאשם, בשים לב לטיבן, אופיין ונסיבות ביצוען, שעה שיש בהן כדי לחתור תחת שלומו ובטחונו של הציבור, כמו גם תחת הסדר הציבורי.

5.יחד עם זאת, שומה על בית המשפט להשית בכל מקרה את הענישה הראויה הצריכה בנסיבותיו של המקרה הספציפי כפי שאלה באות בפניו, ולגזור דינו של הנאשם באופן מידתי, תוך עריכת האיזון הראוי הצריך לעניין זה.

6.הסוגיה הראשונה אשר יש להתייחס אפוא היא סוגיית הרשעת הנאשם בדין והסוגיה האחרת היא, מהי הענישה אשר ראוי להשית על הנאשם בנסיבות המקרה דנן, ותוך התייחסות להחלטתנו בשאלת הרשעת הנאשם בדין.

7.הפסיקה הנוהגת בסוגיה דנן הינה קביעת בית המשפט העליון כפי שנקבע בהלכת תמר כתב, דברי כב' השופטת דורנר שם. בהלכת כתב נקבע כי יש צורך להתקיים שני תנאים מצטברים כדי שבית המשפט יימנע מלהרשיע נאשם בדין של מי שהודה בפלילים. אכן הכלל הוא הרשעה בדין של מי שהודה בפלילים, והחריג הוא הימנעות מהרשעה כאמור. התנאים המצטברים הם כי אם ההרשעה בדין תפגע באופן בלתי מידתי בסיכויי שיקומו של הנאשם והתנאי האחר הוא כי ניתן בנסיבות העניין להימנע מלהרשיע נאשם בדין מבלי לפגוע באופן בלתי מידתי בשיקולי הענישה האחרים.

8.במקרה דנן ראוי לציין לקולא את הודאת הנאשם, לקיחת האחריות, חסכון זמן שיפוטי יקר, העובדה כי הנאשם הינו נורמטיבי וכי אין לחובתו כל עשייה נוספת בפלילים. עוד יצוין היקף הבניה, והעובדה כי התקבל היתר והבניה הוכשרה גם בדיעבד.

שמתי לבי למיהות העושה ומהות המעשה כפי שהדבר מקבל את ביטויו בתסקיר שירות המבחן אשר הוגש. כך יצוין כי הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי, תפקודיו הכלליים ראויים, וההתרשמות היא כי ההליך המשפטי חידד עבורו את משמעות התנהגותו וכי אין שירות המבחן סבור כי קיים סיכון גבוה להישנות העבירה. כך צוין התחום בו עוסק הנאשם, אשר לעתים עובד אף במוסדות ציבור, ולדבריו לא תתאפשר כניסתו אליהם, במידה ויורשע בדין. הנאשם אף הציג בפני שירות המבחן, כמו גם בפני בית המשפט, תיעוד רלוונטי.

9.בנסיבות אלו, סבר שירות המבחן כי יש להימנע מלהרשיע את הנאשם בדין, שעה שהרשעה כאמור עלולה לפגוע בעבודתו ובפרנסתו וכן בא בהמלצה להטיל על הנאשם צו של"צ בהיקף של 100 שעות.

10.בנסיבות העניין, נוכח היקף הבניה, העובדה כי התקבל היתר, מיהות העושה, היות הנאשם אדם נורמטיבי ללא הרשעות קודמות, עיסוקיו וההשלכות אשר תהיינה להרשעתו בדין, באתי לכלל מסקנה כי במקרה דנן התגבשו שני התנאים המצטברים הקבועים בהלכת תמר כתב ומשכך, יש לבטל את הרשעת הנאשם בדין, כקבוע בהוראת סעיף 192 א' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982. משכך, אני נמנעת מלהרשיע את הנאשם בדין.

11.בשים לב לענישה אשר יש להשית במקרה דנן, ותוך עריכת איזון והשקלול הראוי בין מכלול הנסיבות לחומרא ולקולא, הרי שהשתת צו של"צ, כפי המומלץ על ידי שירות המבחן, תכלול בחובו רכיב עונשי מוחשי אשר יתן ביטוי לאינטרס הציבורי, ומאידך יעלה בקנה אחד עם היעדר הרשעת הנאשם בדין ועם סיכויי שיקומו.

בנסיבות אלו, מצאתי את המלצת שירות המבחן כראויה, ולפיכך אני רואה לאמצה.

12.אשר על כן אני משיתה על הנאשם צו של"צ בהיקף של 100 שעות בהתאם לתכנית של"צ שתוגש מאת שירות המבחן בתוך 3 שבועות מהיום.

נוכח העובדה כי הנאשם הביע נכונות לבצע צו של"צ, אין צורך בהתייצבות נוספת.

יחד עם זאת, הובהר לנאשם כי עליו לבצע את צו השל"צ כדבעי עד תום, כפי שייקבע על ידי שירות המבחן, שאם לא כן, יוחזר עניינו לבית המשפט.

13.שירות המבחן יעשה אפוא להגיש תכנית של"צ בעניינו של הנאשם בתוך 3 שבועות מהיום.

התיק יובא לעיוני ולמעקב פנימי בעוד 30 יום מהיום.