מדינת ישראל נ' פהימה(עציר)

מתייצבים: ב"כ המבקשת עו"ד ואקד

ב"כ המשיב עו"ד עירוני

המשיב בעצמו

החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום הכולל 20 אישומים בהם הוא מואשם בביצוע 138 עבירות של סחר בסמים מסוכנים.

כבר בדיון מיום 1.6.11 הסכים ב"כ המשיב כי קיימות ראיות לכאורה וישנה עילת מאסר. המחלוקת בין הצדדים היתה האם יש מקום לקבלת תסקיר בטרם מתן החלטה על מעצר עד תום ההליכים, אם לאו. מטרת ב"כ המשיב בבקשת התסקיר היתה להציע חלופה כבר בשלב זה, כאשר מדובר בחלופה של גמילה מסמכים בקהילה טיפולית כלשהי. ב"כ המבקשת טען כי אין מקום לבקשת תסקיר שכן, גם אם התסקיר יהיה חיובי לא ניתן יהיה לשחרר את המשיב לחלופה של גמילה בקהילה כיון שהוא לא עומד בתנאים שנקבעו בפסיקה ואשר כונסו ותומצתו בהחלטתו של כב' השופט עמית בבש"פ 1981/11. לטענת המבקשת אף אחד מהתנאים לא מתמלא ולפיכך לא היה מקום לבקש תסקיר. למרות עמדתה זו של המבקשת הוריתי על הגשת תסקיר כאשר אני מבהיר למשיב כי גם תסקיר חיובי לא יביא בהכרח לשחרור לחלופה הנ"ל, ואולם כדי לאפשר לו הצגת חלופה הוריתי על הגשת תסקיר. אין צורך לסקור את כל ההליכים שננקטו מאז די בכך שאומר כי שירות המבחן כבר בתסקיר הראשון הביעה סקפטיות באשר ליכולתו של המשיב להשתלב בקהילה טיפולית והאם השתלבות כזו נותנת מענה למסוכנות הנובעת ממנו, אך למרות זאת המליץ שירות המבחן לאפשר למבקש לבחון חלופה כזו לאור רצונו של המשיב להשתלב בקהילה ולאור תמיכת המשפחה.

לאחר קבלת התסקיר, שהמליץ על הפניית המשיב לבדיקות התאמה בקהילה הטיפולית אילנות, חזרו הצדדים על טענותיהם באשר לתועלת שבהיענות לו כאשר המבקשת חוזרת וטוענת שאף אם התסקיר יהיה חיובי לא יהיה בו כדי להביא לשחרור למסגרת טיפולית וב"כ המשיב מבקש לאפשר למשיב לבצע את בדיקות ההתאמה. גם הפעם נעתרתי להמלצת שירות המבחן כאשר שוב אני מבהיר למשיב שאין בהמלצה חיובית להביא בהכרח להחלטת שחרור. על פי המלצת השירות הופנה המשיב לעריכת בדיקות התאמה בקהילה הטיפולית אילנות אך שם סורב המשיב מחמת כך שעל פי התרשמותם המשיב חסר את הכוחות הנדרשים להשתלב בקהילה טיפולית והוא מבטא מוטיבציה נמוכה באשר לכך. המשיב עצמו ביקש לערוך בדיקות התאמה גם בקהילה רטורנו ואפשרתי לו לעשות זאת, ושם, לאחר ביצוע הבדיקות, הסכימו לקבלו.

בסופו של דבר ניתן תסקיר שהמליץ על שחרור לצורך גמילה בקהילת רטורנו על אף שגם בתסקיר זה צוין כי קיים ספק לגבי יכולתו של המשיב להשתלב בקהילה הטיפולית לה נדרשים יכולת התמדה ועקביות בטיפול וכן התמודדות עם לחצים ומצבים מורכבים.

השאלה היא איפוא האם בנתונים אלה, כאשר אליהם יש לצרף את המידע בדבר עברו הפלילי של המשיב הכולל 4 הרשעות בעבירות הקשורות בסמים מסוכנים וכאשר ישנו מאסר על תנאי שהוא חב הפעלה (אלא אם כן יוחלט על מסגרת טיפולית), יש מקום להורות על שחרור לחלופת מעצר של גמילה בקהילה כבר בשלב זה של מעצר עד תום ההליכים?

הצדדים טענו זה בכה וזה בכה כאשר למעשה המבקשת חוזרת על טיעוניה לפיהן על פי הכללים שנקבעו בפסיקה אין מקום להורות על שחרור לגמילה בשלב זה, וב"כ המשיב מבקש לשקול את עניינו הספציפי של המשיב ולהגיע למסקנה שיש לתת לו סיכוי נוסף של נסיון גמילה כבר בשלב זה.

בחנתי את טענות הצדדים ובאתי למסקנה כי בנסיבות המקרה שבפני לא יהיה נכון להורות על שחרור לגמילה בשלב זה.

על פי הפסיקה, שכאמור כונסה ותומצתה בפס"ד של כב' השופט עמית בענין אשר סוויסה – בש"פ 1981/11 , הכלל הוא כי העיתוי הראוי לגמילה מסמים הוא בשלב גזירת הדין ולא בשלב המעצר. ואולם לכלל זה חריג בהתקיים שלושה או שניים מהתנאים המצטברים הבאים:

א. כאשר המשיב החל בגמילה לפני ביצוע העבירה שבגינה נעצר.

ב. כאשר פוטנציאל ההצלחה של הליך הגמילה גבוה.

ג. כאשר יש בהליך הגמילה כדי ליתן מענה הולם למסוכנות הנשקפת מהמשיב.

על פי האמור בענין סוויסה התנאי הראשון הוא החריג העיקרי כאשר ביהמ"ש רשאי להורות על שחרור לגמילה גם עם לא מתקיים התנאי הראשון אך מתקיימים התנאים השני והשלישי במצטבר.

בנדון דנן, אין מחלוקת שהתנאי הראשון לא התקיים. המשיב לא החל בתהליך גמילה לפני שביצע את העבירות שבהן הוא מואשם. לא זו בלבד אלא תהליך גמילה קודם שהתחיל המשיב בעבר הסתיים משום שהמשיב לא עמד בתנאים. אמנם מדובר על תהליך שהיה לפני שנים, כאשר המשיב היה קטין, אך יש בו כדי ללמד על יכולת המשיב להתמודד עם תהליך גמילה.

בחינה של תסקיר שירות המבחן, כולל התסקיר הסופי הממליץ על שחרור לגמילה, מגלה כי גם התנאים ב' ו- ג' דלעיל לא מתקיימים. תסקיר השירות (בודאי התסקיר הראשוני אך גם התסקיר הסופי) מציין כי קיים ספק לגבי יכולתו של המשיב להשתלב בקהילה טיפולית. כמו"כ בתסקיר הראשון נאמר גם כי קיים ספק האם מענה של קהילה טיפולית עשוי לאיין את המסוכנות.

כאשר כך הם פני הדברים וכאשר מדובר במשיב שמיוחס לו ביצוע מספר כה רב של עבירות ב- 20 אישומים וכאשר מדובר במשיב שעל כתפיו רובץ מאסר על תנאי שהוא חב הפעלה ובמשיב שריצה כבר שתי תקופות מאסר של למעלה משנה כל אחת, נראה כי אין מקום להורות על שחרור לגמילה כבר בשלב זה. שחרור שכזה למעשה כמעט כובל את ידיו של השופט שידון בתיק העיקרי ולא יאפשר לו לשקול את העונש הראוי למשיב. כמובן שאין בהלטה זו כדי לשלול שקילת חלופה של גמילה בשלב הטיעונים לעונש שהוא, כאמור, העיתוי הראוי לשקילת טיפול בקהילה לגמילה מסמים.

לפי מה שהבנתי מהצדדים התיק כבר קבוע להקראה כך שניתן לצפות שההליך העיקרי יסתיים אף הוא תוך זמן לא ארוך ואז ניתן יהיה לשקול שוב את המלצת שירות המבחן.