מדינת ישראל נ' פדל(עציר)

החלטה

המשיב הועמד לדין, בת.פ. 19157-09-10, באשמה כי עבר עבירות לפי סעיפים 379 + 382 (ב) (1) ו- 380 + 382 (ג) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין).

בד בבד עם הגשת כתב האישום נגדו הוגשה גם בקשה להורות על מעצרו עד תום ההליכים. הבקשה נדונה בפניי ובהחלטתי מיום 21/9/10 קבעתי שיש במקרה זה עילת מעצר ויש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו והוריתי להפנות את הנאשם לקבלת תסקיר מעצר, זאת כדי לבדוק אם חלופת המעצר שהוצעה בישיבת יום 20/09/10, היינו שחרורו למעצר בית מלא בבית הוריו בכפר מכר או אצל דודיו בכפר ג'דיידה, הינה חלופה ראויה.

בישיבת יום 25/10/10, לאחר שהתקבל תסקיר מעצר שקבע כי חלופת המעצר הנ"ל אינה ראויה, הציע הסניגור חלופת מעצר אחרת, מחוץ לכפר ג'דיידה מכר וביקש כי אורה על קבלת תסקיר מעצר משלים לצורך בדיקת החלופה החדשה.

התקבל תסקיר מעצר משלים מיום 11/11/10 ממנו עולה כי גם החלופה החדשה נמצאה בלתי ראויה, מהטעמים שפורטו בתסקיר המשלים. בהתאם לפסיקה, רק במקרים חריגים יתעלם ביהמ"ש מהמלצה שלילית של שירות המבחן – להבדיל מהמלצה חיובית, שאז ביהמ"ש אינו מחוייב לקבל את ההמלצה.

עיינתי עיין היטב בתסקיר המעצר המשלים. לאור האמור בו אני שותף לדעת קצין המבחן כי גם החלופה החדשה אינה חלופה ראויה. אין ביכולתה להבטיח את מטרת המעצר במקרה זה.

אשר על כן, בהעדר חלופת מעצר ראויה, אני מורה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו בת.פ. 19157-09-10.

ניתנה והודעה היום ח' כסלו תשע"א, 15/11/2010 במעמד הנוכחים.

משה אלטר, סגן נשיא

הוקלד על ידי: רונית דיגורקר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: