מדינת ישראל נ' פדילה

הכרעת דין

הנאשם מזוכה מביצוע עבירה של נהיגה בשכרות.

הנאשם מורשע בביצוע עבירות של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ונהיגה במהירות מעל המותר.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בשכרות ונהיגה במהירות מעל המותר.

על פי עובדות כתב האישום נהג הנאשם רכב ביום 22.9.09 בשעה 0114 בכפר סבא ברחוב טשרניחובסקי בהיותו שיכור. בבדיקת נשיפה שנערכה לו נמצאה רמה של 395 מיקרו גרם אלכוהול לליטר אויר נשוף. הנאשם נהג במהירות של 85 קמ"ש בדרך עירונית בה מותרת מהירות מרבית של 50 קמ"ש.

הנאשם כפר בהיותו שיכור ובנסיעה במהירות מופרזת.

מטעם התביעה העיד עד תביעה מס' 1, רס"מ אלי מילס אשר הפעיל את מכשיר ה"ינשוף" והוגשו באמצעותו, דו"ח על בדיקת שכרות(ת/1), פלט בדיקת כיול(ת/2) פלטי בדיקת נשיפה(ת/3).

עד תביעה מס' 2, רס"מ אליק יופה, הפעיל מכשיר ממל"ז ובאמצעותו מדד את מהירות נסיעתו של הנאשם. הוגשו מסמכים שערך העד, הזמנה לדין וכתב אישום (ת/4), דו"ח פעולה באכיפת נהיגה בשכרות (ת/5) ודו"ח עיכוב (ת/6).

הנאשם העיד להגנתו.

לאחר ששמעתי התרשמתי ושקלתי את העדויות ועיינתי ובחנתי את חומר הראיות ופרוטוקול הדיון, החלטתי הינה כדלקמן :

נהיגה בשכרות

מצאתי כי התביעה לא הוכיחה ברמה הדרושה בפלילים כי הנאשם נהג בשכרות ולפיכך אני מזכה אותו מביצוע עבירה זו מנימוקים אלה :

בתיק תעבורה מס' 11893/07 בעניין מדינת ישראל נ' עינת עוזרי שניתן בבית המשפט לתעבורה בירושלים בהרכב מיוחד של שלושה שופטים נקבע כי עד לרמת אלכוהול של 400 מיקרו גרם המתקבלת בבדיקת נשיפה באמצעות מכשיר הממל"ז, קיימת אפשרות לסטייה ואי דיוקים במדידה.

אמנם מדובר בהחלטה שאינה מחייבת אך לא ניתן להתעלם מכך שההחלטה ניתנה על ידי הרכב מיוחד אשר נשמעו בפניו עדויותיהם של מומחים רבים מטעם ההגנה וכן מומחים מטעם התביעה מן הארץ ומן העולם.

בית המשפט בדק את טענות ההגנה שנשמעו נגד מכשיר הינשוף ובסופו של הליך ארוך ומורכב קבע כי מכשיר הינשוף "מבצע מלאכתו כהלכה ובאופן מדויק במרבית המוחלטת של המקרים. עם זאת, קיימים מקרי קיצון שבגינם ראוי לקבוע למכשיר, שולי סטייה רחבים מאלו הקיימים. שוליים אלו יבטיחו כי נהג יועמד לדין רק אם בגופו תמצא רמת אלכוהול העולה על זו שקבע המחוקק במדינת ישראל".

בית המשפט הגיע למסקנה כי "למען הזהירות, בהעדר ידיעה מדויקת ומאחר והמכשיר טרם נבדק על-ידי מומחים כנדרש, יורחק זמנית קו האכיפה וייקבעו שולי בטחון חדשים."

בית המשפט קבע כי "מכלל החישובים שערכנו, לפי כל ההפחתות כתוצאה מסטיות ואי דיוקים אפשריים, ראינו להפחית 20% מכל תוצאת בדיקה אותה מספק המכשיר. על התוצאה המתקבלת להיות שווה או גבוהה מ-320 מק"ג בליטר נשוף. בפועל המשמעות היא שרק תוצאה של 400 מק"ג ומעלה בליטר נשוף תאפשר העמדה לדין בשכרות."

החלטת בית המשפט בעניין עוזרי אומצה בהחלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע על ידי כבוד השופטת ברקאי בע"פ 6559/09, מיכאל ליבקין נגד מדינת ישראל, שם נקבע :

" משעמדה סוגיית ממצאי מכשיר הינשוף לבדיקה מעמיקה של מותב בבית המשפט השלום בירושלים, מותב אשר עשה עבודה מקיפה בבדיקת אמינות תוצאות המדידה של מכשיר הינשוף וראה לנכון להעמיד את רף האכיפה על 400 מיקרו גרם בליטר אויר נשוף, קביעה שהנני רואה לנכון לאמצה לאור הנימוקים שהובאו שם בפסק הדין, סבורה אני כי זכאי המערער בנסיבות דנן להינות מן הספק, לאור הגבוליות האמורה ברמת האלכוהול שנמצאה בגופו". בית המשפט המחוזי זיכה את המערער אשר רמת האלכוהול בגופו עמדה על 330 מיקרו גרם, והרשיעו בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים על פי תוצאות מבחן מאפיינים שנערך לו.

גם בעפ"ת 12122-07-09 מדינת ישראל נ' הרצל סולטנה התייחס כבוד בית המשפט להחלטת ההרכב בירושלים כאל פסק דין מקיף אשר נקבע בו "סף הרשעה בטוחה".