מדינת ישראל נ' פדידא

גזר דין

הנאשם הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות אשר תוצאתה תאונת דרכים קשה.

ע"פ חומר הראיות שהוגש לבית המשפט בגופו של הנאשם נמצאה כמות של 525 מיקרוגרם בליטר אחד של אויר נשוף. המדידה בוצעה כשעתיים לאחר התרחשות התאונה.

הנאשם נהג בקלות ראש, סטה שמאלה מנתיב נסיעתו, עלה על אי תנועה והתנגש בעמוד תאורה ובמעקה הביטחון.

כתוצאה מהתאונה נחבל נוסע אשר ישב ליד הנהג- הנאשם ולא היה חגור בחגורת בטיחות. הנוסע נחבל בחבלות של ממש והוא סובל משברים שונים בראשו.

העבירות בהן הורשע:

נהיגה בשכרות – עבירה לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961.

נהיגה בקלות ראש - עבירה לפי סעיף 62 (ב) לפקודת התעבורה תשכ"א-1961.

נהג המסיע במושב הקדמי ללא חגורה - עבירה לפי תקנה 83 (ב) לתקנות התעבורה.

מטעם התביעה העידה אמו של הנפגע, הנוסע ברכב, היא תארה את מצבו של בנה בעקבות התאונה.

"הוא ריסק את הגולגולת, הוא ריסק את הפנים הוא ריסק 2 חוליות בעמוד השדרה. 8 חודשים עם מתקן ברזלים על הראש. 3 שנים בשיקום ועדין זה לא נגמר... הוא מטופל שלוש שנים במורפיום וקנבס רפואי באופן יומי....... השמיעה ירדה ב-60 אחוזים, מתקשה ללכת ולדבר, הוא כל יום בשיקום של פגועי ראש".ובלשונה :

הנה כי כן, הנאשם בנהיגתו בשכרות גרם לפציעתו הקשה ביותר של הנוסע שהיה יחד עמו.
בחנתי הרשעותיו הקודמות והמאוחרות של הנאשם לא נעלמה מעיני העובדה כי בעקבות האירוע נשוא הדיון כאן והתאונה הקשה נפסל רשיונו של הנאשם וזה האחרון עשה דין לעצמו ונהג בזמן פסילה. על עבירה זו, של נהיגה בזמן פסילה נשפט.

בחנתי את תסקירי קצין המבחן, המתארים את מסכת חייו של הנאשם עד היום. ההתרשמות הכללית היא שלנאשם דפוסי התנהגות בעייתים סביב לקיחת אחריות, תכנון מוקדם ומשמעת עצמית מבלי ששוקל את תוצאות מעשיו והשלכותיהם.

מתחם הענישה בעבירות השכרות נע בין מאסר ממושך בפועל, של מספר שנים. ראה 11645/04 מ"י נ' מורוזוב בבית המשפט לתעבורה ת"א- יפו שם הנאשם נשפט לשנתיים מאסר בפועל, כשהנהיגה בשכרות גרמה לתאונת דרכים והנאשם היה שיכור מועד שנתפס פעם שלישית נוהג בשכרות, ועד לפסקי דין שלא הטילו כלל מאסר בפועל אלא מאסר מותנה בלבד. ראה ת.ד 8125/08 מ"י נ' ולדימיר בבית המשפט השלום בקרית גת , שם הטיל בית המשפט בין שאר העונשים ,4 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים.

כמו כן ראה תת"ע (ק"ג) 30251/08 מ"י נ' בוריס יופה , שם הנאשם הורשע בנהיגה בשכרות בכמות של 515 מיקרוגרם לליטר נשוף, ללא תאונת דרכים. במקרה זה הוטלו על הנאשם בין השאר, 6 חודשי מאסר בפועל,כאשר המאסר היה בריצוי של עבודות שירות.

בנסיבות המקרה כאן, כמתואר, תוצאת הנהיגה בשכרות הייתה קשה ביותר. לא ניתן להקל ראש בחומרת אופן נהיגת הנאשם ותוצאות התאונה הקשה ביותר.בית המשפט העליון עמד בשורה ארוכה של פסקי דין על חומרת העבירה של נהיגה בשכרות אשר מחייבת ענישה מחמירה ומרתיעה כחלק ממדיניות המאבק בתאונות הדרכים.כך, ציין כבוד השופט רובינשטיין בעניין כי:

"לא יתכן חולק כי השכרות היא אחת מאמות כל חטאת בתחום התעבורה. הנוהג שיכור מסכן לא רק את עצמו, אלא את כל סביבתו בכביש ואף הולכי רגל, ואין צורך להכביר מלים על כך. תופס הגה והוא שיכור - הוא כמכונת מוות נעה. המחוקק נתן לכך ביטוי ברור בצורות שונות. על כן, ראוי מאבקן של רשויות האכיפה להגשים את רצון המחוקק, ובתי המשפט מצווים לתת לכך יד". (רע"פ 8135/07 אהוד גורן נ' מדינת ישראל).

"תופעת השכרות הולכת ומתרחבת לאחרונה, ולנוכח עומס התנועה בכבישים - על רקע המספר הגדל והולך של כלי הרכב - שומה על בתי המשפט לתרום את חלקם במאבק הלאומי נגד הקטל בדרכים, בהטלת עונשים משמעותיים על אלה המרהיבים עוז להסיע כלי רכב ברשות הרבים כאשר שכרות מכרסמת ביכולתם לשלוט בהם" (ע"פ 5002/94 בן איסק נ' מדינת ישראל, פ"ד מט (4) 151, בעמ' 165)כב' השופט קדמי עמד על חשיבות הענישה ההולמת במלחמה בנגע חמור זה :

"בית משפט זה חזר וקבע בשורה ארוכה של פסקי דין, כי "בתי המשפט מצווים להרים תרומתם למלחמה בקטל בדרכים ובתופעת הנהיגה בשכרות ההולכת ומתפשטת בקרבנו, ולעשות כל שניתן כדי להרתיע בעונשים חמורים, נהגים המסכנים חיי אדם בכבישי הארץ". (ע"פ 6380/98 סרגיי בן בוריס פטושקין נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) ).כמו כן גם שופטת ביניש עמדה על נקודה זו :