מדינת ישראל נ' פאר(עציר)

החלטה

זוהי בקשה לעצור את המשיב עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק 10275-09-10 בו מיוחסת לו עבירה של איומים על ששלשום במזכירות ביהמ"ש על רקע קבלת דוחות עיריה פנה לאחת מעובדות ביהמ"ש ואמר שהוא רוצה פתרון עכשיו ושהוא עושה תצהיר שהוא הולך להתאבד בגלל כל הסיפור. בהמשך אמר שיחזור הביתה וישפוך נפט על כל האנשים ושהוא יהרוג את כולם, אף כתב מכתב שהוא מודיע עקב מצב נפשי קשה שהוא ובני משפחתו עוזבים את העולם.

הסניגור המלומד לא חלק על הראיות לכאורה ויפה עשה, שכן לא ניתן לחלוק על הראיות לכאורה, והדברים עולים בבירור לא רק מגרסת המשיב עצמו במכתב בכתב ידו, אלא גם מעדות המתלוננת.

אין זה משנה אם איים להתאבד דהיינו לפגוע בעצמו או לפגוע בבני משפחתו, ניתן לאיים גם באמצעות אחר. כבר היו דברים מעולם שאיימו על שופטים באמצעות אחרים.

באשר לעילת המעצר אני סבור שהיא קיימת. לכאורה המדובר באדם מסוכן, מסוכן לא רק לעצמו אלא גם לבני משפחתו. אם הגיע אדם לידי מצב שהוא איים להתאבד ולפגוע בבני משפחתו וודאי שהוא מעיד על עצמו שהוא מסוכן, העובדה שהוא רצה להשיג דברים כאלה או אחרים לא גורעים במאומה ממסוכנותו, אלא זה לכאורה גובל עדיין בסחיטה באיומים.

עדיין בכל תיק ותיק צריך לשקול אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בחלופת מעצר ובעניין זה נראית לי עמדת הסניגור המלומד וכמובן שלו ידעתי שניתן לבקש תסקיר עד מחר יתכן והייתי דוחה את הדיון לכך, אולם ברור לחלוטין כי תסקיר בתיק כזה יוגש רק בעוד ימים רבים.

התייצבו בפני בני המשפחה שעשו עלי רושם אמין והתרשמתי גם מהמשיב עצמו במישרין, גם מאישתו ובהחלט התרשמתי ממנה כי סיפרה האמת.

כמובן שאין זה הזמן והמועד להעתר לבקשת האישה ולהחזיר את המשיב כבר היום לביתו. יחד עם זאת, אני סבור שהמשך החזקתו במעצר איננה מוצדקת כאן בנסיבות המקרה המיוחדות, במיוחד לאחר שהסניגור בצדק הסביר למשיב והנחה לגבי הדרך לפתור את הבעיה שאני מבין שהוא חש שנגרם לו עוול, שדוחות של רכב שכבר לא ברשותו הוא מחוייב בהן, וודאי שלא על דרך איומים ישיג מטרה כלשהיא מלבד כתבי אישום ומעצרים.

בצדק אומר הסניגור אילו היה מסיים את התיק היום הדבר יכל להסתיים ללא מאסר בפועל ונמצא כי מעצר כאן עד תום ההליכים יהיה לא רק על חשבון עונש עתידי אלא מעבר לכל עונש שהנאשם צפוי לו.

התרשמתי מבני המשפחה ואני סבור כי ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בערבות ובתנאים מגבילים בשלב זה ובחינת הדברים בהמשך בצורה מושכלת עם כל הגורמים הרלוונטיים.

אשר על כן, אני מחליט כי המשיב יוכל להשתחרר ממעצרו בתיק זה בערבות ובתנאים כדלקמן:

1. ימצא בחלופת מעצר באופן שישהה 24 שעות ביממה, אך ורק בבית אחיו מוריס פאר ברח' רפאל קלצ'קן 29/14 באר-שבע עד לתאריך 12/9/2010 שעה 08.00.

2.יחתום על התחייבות עצמית על סך 50,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור.

3.תחתמנה שלוש ערבויות צד ג', כל אחת על סך 50,000 ₪ על ידי אחיו, דודו ובן דודו הנוכחים בדיון ואמרו דברים, להבטחת תנאי השחרור.

4.המשיב לא יצא מפתח הבית, אלא אך ורק על פי זימון מראש לתחנת משטרה, לשרות המבחן או לביהמ"ש, וגם זאת בליווי צמוד של אחד מערבי צד ג'.

5.יופקד סך של 1,000 ₪ במזומן במזכירות ביהמ"ש להבטחת תנאי השחרור.

6.נאסר על המשיב ליצור קשר כלשהוא במישרין או בעקיפין עם מי מעדי התביעה.

7.החל מיום 12/9/2010 בשעה 08.00 יהיה רשאי המשיב לצאת לעבודה במקום עבודתו וזאת בתנאי שיהיה מלווה על ידי דודו כל העת שכפי שהבנתי הם עובדים שניהם יחדיו באותו מקום עבודה.

אבקש שיוגש על המשיב תסקיר מעצר לו ניתן בתוך 14 יום מהיום לבחון את האפשרות לאפשר לו לחזור לביתו במחיצת בני משפחתו. מיד כשיוגש התסקיר הוא ישלח לבאי כח הצדדים ולאורו אחליט לגבי קביעת מועד דיון במידת הצורך, אלא אם כן תבוא הסכמה של באי כח הצדדים באופן שיתייתר קביעת דיון נוסף.

שרות המבחן מתבקש להתייחס לשאלה אם יש מקום לשלוח את המשיב לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית כפי שביקשה ב"כ המבקשת אך הסניגור סבר שהדבר מיותר לחלוטין, הדבר גם ישקל על ידי המותב שאמור לדון בתיק העיקרי.