מדינת ישראל נ' פאיד(עציר)

החלטה

החלטה תינתן היום בשעה 12:00.

המשיב יובא בפניי בשעה זו ע"י הליווי.

ניתנה והודעה היום י' טבת תשע"ב, 05/01/2012 במעמד הנוכחים.

שלמה בנג'ו, שופט

החלטה

בפניי הבקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים וכן להורות על פסילתו עד תום ההליכים המשפטיים.

בד בבד עם הגשת הבקשה, הוגש כנגד המשיב כתב אישום, לפיו נהג בפסילה וכשהוא לא מורשה לנהיגה, וללא ביטוח, ב-3 הזדמנויות שונות.

כתב האישום מכיל 3 אישומים.

לפי האישום הראשון, בתאריך 27.12.11 בשעה 10:00 נהג המשיב בקטנוע, כשהוא לא מורשה לנהיגה בקטנוע, ברחוב התכלת בחיפה, שעה שנפסל בבימ"ש לתעבורה בחיפה עוד ביום 6.6.11 למשך 12 חודשים, בנוכחותו, ובוצעה הפקדה בתאריך 6.6.11.

לפי האישום השני, ביום ה-27.11.11 בשעה 16:25 נהג הנאשם בקטנוע, כשהוא לא מורשה לנהיגה בקטנוע, ברחוב שבתאי לוי בחיפה, שעה שנפסל בתיק בית משפט האמור לעיל.

לפי האישום השלישי, ביום ה-20.12.11 בשעה 11:21 נהג הנאשם בקטנוע, כשהוא לא מורשה לנהיגה בקטנוע, ברחוב החלוץ בחיפה, שעה שנפסל בתיק בית המשפט האמור לעיל.

הנאשם נהג בקטנוע, על אף שצו הפסילה בתוקף, וכן נהג ללא ביטוח.

באשר לאישומים הראשון והשני, מאשר הסניגור קיומה של תשתית ראייתית לכאורית. אך ביחס לאישום השלישי, טוען הסנגור, כי לא קיימת תשתית ראייתית לכאורית. עוד מוסיף הסנגור, כי הוא מסכים לקיומה של עילת מעצר, ואף הציע חלופת מעצר בדמות של אביו של המשיב.

הואיל ואין מחלוקת לקיומה של תשתית ראייתית ביחס לאישומים הראשון והשני, ועילת מעצר, אתייחס לקיומה של תשתית ראייתית ביחס לאישום השלישי, ולאחר מכן אדון בשאלת החלופה שהוצעה.

על פי חומר הראיות שלפני, ניצפה המשיב ביום 20.12.11 בשעה 11:21 ע"י השוטרת רס"מ זיוה יוסקוש, כשהוא נוהג על קטנוע ברחוב החלוץ בחיפה. בדו"ח נסיבות המקרה שמילאה השוטרת, היא מציינת, כי עמדה בצומת בהכוונת תנועה, עקב עבודות בכביש, וזיהתה את הנאשם רוכב על קטנוע כשהוא נכנס לרחוב שמריהו לוין וחוזר ויוצא לרחוב החלוץ. השוטרת מציינת בדו"ח שערכה: "זיהיתי היטב כי מדובר בואליד פאיד... היה עם קסדה, כאשר היא פתוחה וראיתי את פניו היטב. קראתי לעברו "ואליד" אך הוא המשיך בנסיעה ולא הסתכל לעברי. זיהיתי אותו מאחר ונעצר על ידי בגין נהיגה ללא רישיון ופסילה". בדו"ח זכ"ד מיום 29.12.11 מציינת השוטרת כי נמסר לה על ידי צוות מתנ"א כי מתבצעת פעילות סמוייה על מנת לתפוס את המשיב, מאחר והוא חשוד כמי שנוהג בזמן פסילה. נמסר לה כי הוא נתפס ושוהה בתחנה. היא הגיעה לתחנה וזיהתה את המשיב "בכניסה למשרדים". כמו כן, הוסיפה וציינה בדו"ח "מיד זיהיתי אותו שמדובר באותו הבחור שנעצר על ידי בעבר, וכן נראה נוהג ב-20.12.11..." [יום האירוע באישום השלישי – ש.ב].

הנה כי כן, קיימת ראייה, לפיה השוטרת זיהתה בבירור את המשיב כמי שרכב על הקטנוע וחלף בנהיגה בסמוך מאוד אליה. אומנם השוטרת לא מציינת בדו"ח מהו המרחק שהיה בינה לבין הקטנוע, אך היא מצאה להדגיש כי זיהתה היטב את המשיב, והדגישה בדו"ח כי ראתה היטב את פניו והוא מוכר לה, וכן ציינה בדו"ח מאוחר יותר, כי מדובר באותו בחור שחלף על פניה כשהוא רוכב על קטנוע ב-20.12.11. בנסיבות אלה קיימת ראייה ברורה, לכאורה, מפי עדת ראיה, שוטרת, לכך שהמשיב ביצע את העבירות המיוחסות למשיב באישום השלישי. בית המשפט לא נדרש ואף אינו בוחן את מהימנות הראיה שבפניו, ודי בכך שהיא מקיימת דרישת היסוד סביר להרשעה, והיא אכן מקיימת דרישה זו.

באשר לעילת מעצר, כאמור בעניין זה הסכים הסנגור לקיומה של עילת מעצר, ואכן זו קמה שעה שמדובר, במי שחוזר ועובר פעם אחר פעם בסמיכות זמנים את עבירה של נהיגה בזמן פסילה, ונוהג כשהוא כלל לא מורשה לנהיגה על קטנוע, ובכך מקים סיכון של ממש לציבור. היינו, לא די בכך שהוא נפסל ע"י בית המשפט מנהיגה, הוא נוהג ברכב שהוא כלל לא הוכשר לנהיגה בו. למסוכנות זו מצטרף עברו הפלילי הנכבד של המשיב, הכולל עבירות של שימוש ברכב ללא רשות, פריצה לרכב, דרישת נכס באיומים, חבלה במזיד לרכב ועבירות נוספות. יצוין, כי מדובר במי שמגיל צעיר הסתבך עם החוק, ועוד בהיותו קטין, חרף הנטייה של בימ"ש לנוער לפנות לדרכי טיפול, גזר עליו עונשים שונים, כמפורט ברישום הפלילי שבפניי.

באשר לטענת הסניגור כי מעצר בעבירות תעבורה הוא חריג, אינני מסכים לכך. עבירות מהסוג הנדון הינן עבירות שמקימות סיכון של ממש לחיי אדם ומבטאות זלזול מוחלט בחוק. דומה כי פסה עברה לה מן העולם ההשקפה כי עבירות התעבורה אינן עבירות חמורות, הדבר תלוי כמובן בסוג העבירה, אך בעבירות מהסוג הנדון, קיימת סכנה אינהרנטית לחיי אדם. הוסף לכך את הנתון המצער לפיו כבישי הארץ הפכו לשדות קטל, שאין לך יום בו אינך מתבשר על תאונה קשה שגבתה מחיר דמים יקר, ויש בידך מרשם ברור למסוכנות רבה שאין דרך להדבירה אלא ע"י סילוק הנהגים הפורעים מהכביש ולעיתים, במקרים המתאימים, השמתם מאחורי סורג ובריח. יפים לכאן דברים שאמר לאחרונה בית המשפט המחוזי דכאן בעניין מעצר בעבירות תעבורה:

"לעיתים נוטה החברה, ואף נוטים בתי המשפט, לעשות אבחנה בין עבירות תעבורה ובין עבירות פליליות. לטעמי, וככל שהדבר נוגע למסוכנות, אין מקום לאבחנה זו. מדובר בעבריינות לכל דבר ועניין, עבריינות המסכנת את חיי הציבור, שלומו ורכושו. למרבה הצער מלמדת הסטטיסטיקה כי כתוצאה מעבריינות בדרכים נפגעו יותר בני אדם מכל עבריינות אחרת." (מ.ת 27420-10-11 מדינת ישראל נ' רביע [החלטה מיום 1.11.11).

עם זאת, והגם שקיימת עילת מעצר, חייב בית המשפט, במצוות המחוקק, לשקול חלופת מעצר, שהרי חומרת העבירה כשלעצמה, אינה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים, וגם כאשר קיימת סוכנות העולה מנסיבות המקרה, עדיין חייב ביהמ"ש לשקול אם חלופת מעצר עשויה להשיג את מטרת המעצר. חלופה כזאת הוצעה לי בדמות אביו של המשיב. ברם, מסתבר מדבריו של האב בפני, כי הוא לא מודע כלל וכלל לכך שבנו לא מחזיק ברישיון נהיגה, ונוהג בניגוד לצו פסילה שניתן עליו, למרות שאישר כי הוא מתגורר אצלו, בביתו. חמור מכך, האב אישר בפניי כי המשיב עבד בעבודות שונות, לרבות עבודות משלוחים, תוך שהוא עושה שימוש בקטנוע. אחזור ואציין, כי מדובר במי שאינו מחזיק ברישיון נהיגה כלל וכלל, ובמי שנפסל ע"י ביהמ"ש, וחרף דברים אלה, חוזר ונוהג על קטנוע. ניכר מדברי האב, שהמשיב נוהג באופן תדיר בקטנוע, ובכך מסכן שוב ושוב את הציבור, מבלי שמורא בית המשפט, ומורא החוק, משפיע עליו כהוא זה. מדובר, אם כן, במשיב המסכן את הציבור, סיכון של ממש, שאין אפשרות להרחיק אותו מנהיגה, ומסיכון הציבור, אלא בהשמתו מאחורי סורג ובריח, לבל יתממש הסיכון הרב הנשקף ממנו ויפגע הציבור.