מדינת ישראל נ' עתניאל (עציר)

גזר דין

כללי

1.הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של גניבה, התפרצות לדירת מגורים והיזק לרכוש במזיד. על פי האמור בכתב האישום, ביום 6.7.12, בסמוך לשעה 16:30, התפרץ הנאשם לדירת מגורים בדרך של שבירת דלת הכניסה. הנאשם גנב מהדירה שני מחשבים ניידים, מכשיר טאבלט, שעון יד ותיק, וזאת תוך שהוא גורם לאי סדר רב (פתיחת ארונות, הוצאת התכולה ושבירת ארונית שהייתה בחדר השינה).

הודאת הנאשם ניתנה מבלי שתוקן כתב האישום ומבלי שגובש הסדר עונשי כלשהו, ובעניין זה - כל צד טען כראות עיניו.

עתירת התביעה

2.התובע טען כי מתחם העונש ההולם צריך לנוע בין 12 חודשי מאסר ל-24 חודשי מאסר, והוסבר כי יש במתחם זה כדי ליתן ביטוי לאותם ערכים מוגנים של שמירה על רכוש הציבור, שמירה על פרטיות האזרחים והחשש מפוטנציאל להתקלחות אלימה הטבוע בעבירה של התפרצות לדירה. התובע התייחס לעברו הפלילי של הנאשם, הכולל הרשעות ב-28 תיקים שונים (שוד מזוין, סחר בסם מסוכן ועבירות רכוש שונות, לרבות עבירות התפרצות לדירה), וריצוי מספר עונשי מאסר, האחרון שבהם לתקופה בת 6 שנים (ת.פ 8635 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע). התובע הסביר כי הנאשם שוחרר ממאסרו שחרור מוקדם ביום 7.2.11, והעבירות בתיק דנן בוצעו בהיותו אסיר ברישיון, ובעוד מאסר מותנה בן 24 חודשים ריחף מעל ראשו.

בנסיבות אלה, סבר התובע כי יש מקום להשית על הנאשם עונש ברף העליון של מתחם הענישה, ועתר אף להפעלת המאסר המותנה במצטבר, לצד השתת רכיבי ענישה נוספים. עוד נטען כי אין הצדקה להורות על חפיפה כלשהי של העונש אשר יוטל על הנאשם לתקופת מאסרו הנוכחית, תקופה שהיא פועל יוצא של הפקעת הרישיון.

עתירת ההגנה

3.הסנגור ביקש ליתן משקל משמעותי להודאת הנאשם, וכן לנתוניו האישיים. הוסבר כי הנאשם עלה עם אמו ואחותו מרוסיה ללא אב והתמכר לסמים בגיל צעיר, כאשר לאורך השנים לא שולב במסגרות טיפוליות מתאימות. נטען כי במסגרת מאסרו האחרון עבר הנאשם הליך שיקום מוצלח, שבעטיו גם שוחרר שחרור מוקדם, אלא שלאחר השחרור פקד את הנאשם משבר אישי, ומשם הובילה הדרך לאותה התדרדרות, שמצאה ביטוי הן בחזרה לשימוש בסם והן בביצוע העבירות הנוכחיות.

הסנגור היה ער לעברו הפלילי המכביד של הנאשם, אך טען כי יש לבחון את התמונה הכוללת בצורה מאוזנת, וליתן ביטוי בענישה הן לפרק הזמן המשמעותי אשר על הנאשם לרצות נוכח הפקעת הרישיון, והן לאורכו המאד משמעותי של המאסר המותנה.

בהינתן הנתונים אשר פורטו לעיל, טען הסנגור כי יש מקום להשית על הנאשם עונש אשר חלקו המשמעותי ירוצה בחופף לתקופת המאסר אותה מרצה הנאשם היום בגין הפקעת הרישיון, ויש מקום אף להפעלת המאסר המותנה בחפיפה לעונש אשר ייגזר עליו.

דיון והכרעה

4.המעשים אשר ביצע הנאשם הם מעשים חמורים, ודומה כי לא ניתן לחדש בדבר החומרה הקיימת בעבירה של התפרצות לדירה. יש לזכור כי במקרה דנן, מתחם העונש ההולם צריך ליתן ביטוי הן לרכוש שנגנב והן לנזק שגרם הנאשם לדירה, אשר ניתן להניח כי הסב לבעליה עגמת נפש של ממש. על מתחם העונש ההולם ליתן ביטוי אף לאותם ערכים מוגנים אשר פורטו בטיעון התובע, ונראה כי בנסיבות המקרה, וכפי שקבעתי במקרים דומים, יש מקום לאמץ את מתחם הענישה לו עתרה התביעה, דהיינו כזה העומד ברף התחתון על 12 חודשי מאסר וברף העליון על 24 חודשי מאסר, רף אשר אושר על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בעפ"ג 56652-11-12 פפלוב נ' מדינת ישראל (28.1.2013).

כעת יש לבחון את העונש לו ראוי הנאשם בתוך מתחם הענישה, ואז להידרש לשאלת החפיפה, אם בכלל, של התקופות השונות.

5.בכל הנוגע לעונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, נראה כי ניתן להצביע על מספר שיקולים רלוונטיים.

השיקול הראשון הוא זה הקשור לעברו הפלילי. צודק התובע כי יש לראות בעברו הפלילי של הנאשם, שהוא בן 27 בלבד, ככזה המצדיק החמרה בענישה. המסקנה מתבקשת הן נוכח עיון בגליון הכולל עשרות הרשעות בעבירות רכוש וריצוי מספר תקופות מאסר (5 חודשים; 26 חודשים; 8 חודשים; 6 שנים), והן נוכח העובדה כי העבירות בוצעו בתקופה בה היה הנאשם אסיר ברישיון, וכאשר עומד לחובתו מאסר מותנה בן 24 חודשים.

השיקול השני, ויש לראותו כשיקול לקולא, הוא זה הקשור להודאת הנאשם וקבלת האחריות. לשיטתי, מקום בו הודה הנאשם וקיבל אחריות על מעשיו, יש בכך כדי להצדיק גזירת עונש שאינו משקף את הרף העליון של מתחם הענישה, אשר צריך להיות שמור למקרים בהם אין בנמצא נסיבות מקלות. קבלת אחריות הייתה מאז ומעולם בגדר נסיבה מקלה, וכך יש לנהוג אף בענייננו.

נתתי דעתי אף לנתוניו האישיים של הנאשם, אך דומני כי משקלם אינו רב, שכן אלה נשחקו תחת "גלגלי ההרשעות השונות", ומתגמדים נוכח הפרת האמון הבאה לידי ביטוי בביצוע העבירות בתקופת הרשיון.

6.באשר לשיקולי השיקום, אומר כי חרף גילו הצעיר של הנאשם, אין על הפרק הליך שיקומי המצדיק הקלה בעונש. יצוין כי דווקא במאסרו האחרון, נראה היה כי הנאשם מצליח לשמור על נקיונו ומצליח להתחיל לשקם את חייו, אולם לאחר שחרורו ברישיון מעד פעם נוספת. ודוק: הפקעת הרישיון נבעה מהפרת תנאי הרישיון ומציאת סמים בבדיקות שנערכו לנאשם, וללא קשר ישיר לעבירות אשר ביצע בתיק שבפניי.

7.מכלול הנתונים שפורטו לעיל מצדיקים, לטעמי, השתת עונש של 18 חודשי מאסר על הנאשם.