מדינת ישראל נ' עתאמנה ואח'

גזר דין

הנאשמים הורשעו, לאחר שמיעת הראיות בתיק, בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום, כאשר הנאשם מס' 1 הורשע בעבירות של הפרת הוראה חוקית, תקיפה והיזק לרכוש, והנאשם מס' 2 הורשע בעבירה של הפרת הוראה חוקית.

המדובר באירוע מחודש ספטמבר 2007, כאשר כונס נכסים וצוות ממשרדו ניגש למשרדי חברה שקשורה לנאשמים על מנת לתפוס את נכסי החברה ולבדוק יחסים בינה לבין חברה אחרת שגם היא קשורה לנאשמים.

באותו אירוע הנאשמים סירבו לאפשר לכונס הנכסים לבצע את תפקידו, לא שיתפו איתו פעולה, ביקשו ממנו לעזוב את המקום, הנאשם 1 דחף את אחד מעורכי הדין והפלאפון שהיה בידיו נפל ונשבר, והוא אף איים עליו, כי אם לא יעזוב את המקום, הוא יטפל בו.

שירות המבחן נדרש לשאלה האם יש לבטל את הרשעתו של הנאשם 1, שאין לו עבר פלילי, לאור טענתו כי הרשעה תמנע ממנו להשתתף במכרזים ציבוריים ולקבל כל מיני עבודות שאדם עם רישום פלילי לא יוכל לקבלן.

שירות המבחן קבע כי לא הוצגו בפניו מסמכים שתומכים בטענה זו.

הסניגור טוען שהנאשם שלח מסמכים כאלה, ושירות המבחן משום מה לא התייחס אליהם.

מבלי להכריע בסוגיה זו, אינני סבור שהמקרה שבפני עומד בקריטריונים שנקבעו בהלכת כתב (ע"פ 2083/96).

לא די בכך שהרשעה תפגע בשיקום הנאשם, אלא שהפגיעה צריכה להיות חמורה, מה שלא הוכח במקרה שבפני, ועל מנת שביהמ"ש יבטל הרשעה, סוג העבירה צריך להיות כזה שביטול ההרשעה לא יפגע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים שעיקרם הרתעת הרבים.

מבין כל העבירות המיוחסות לנאשם, דווקא הפרת ההוראה החוקית והפגיעה בכונס הנכסים מטעם ביהמ"ש, היא החמורה, והדעת אינה סובלת שמי שמנע מפקיד בית המשפט או כונס נכסים מטעמו לבצע את תפקידו, לא יורשע בפלילים.

לכן, לא אוכל לקבל את בקשת הנאשם 1 להימנע מהרשעתו.

באשר לענישה, שירות המבחן המליץ כי על הנאשם 1 לא יוטל עונש של מאסר לריצוי בפועל, אלא יוטל עליו עונש מאסר על תנאי, קנס כספי ופיצוי למתלונן.

שירות המבחן הסביר באריכות שמדובר באדם שהתנהגות פלילית או אלימה אינה מאפיינת אותו בחיי היומיום שלו, מדובר באירוע חד פעמי שנעבר על רקע סערת רגשות, שהוסבר היטב על ידי ב"כ הנאשמים בסיכומיו ובטיעוניו לעונש.

לא כל מקרה של הפרת הוראה חוקית או של עבירת אלימות מצדיק עונש של מאסר בפועל.

עבירות האלימות במקרה שבפני אכן היו במדרג הנמוך של עבירות האלימות, הן התבטאו בדחיפה בלבד ולא במכות חלילה, והאיומים היו על רקע של סערת הרגשות בה היה נתון הנאשם, הם לא הפחידו איש ואין להגזים בחומרתם.

המלצת שירות המבחן נראית לי לגבי הנאשם מס' 1, ולגבי הנאשם מס' 2 – אני סבור שדי בכך שעברו הפלילי אינו מכביד, הוא כולל עבירות שאינן מעידות על אופי עברייני (האחת עבירה על חוק התכנון והבניה והשניה בגין עבירת רשלנות) וגם לגביו ניתן להסתפק בקנס כספי ובעונש הצופה פני עתיד.

לפיכך, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

לגבי הנאשם מס' 1:

1.מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה של אלימות פיזית נגד אדם, שעונשה שנתיים מאסר ומעלה, ויורשע בה בין בתקופת התנאי ובין לאחריה.

2.מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה של עבירה של איומים או עבירה של הפרת הוראה חוקית, ויורשע בה בין בתקופת התנאי ובין לאחריה.