מדינת ישראל נ' עריאן(עציר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב-אישום מתוקן בביצוע עבירות של הסעת שוהים בלתי חוקיים לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה"), הפרעה לשוטר לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ונהיגה פוחזת ברכב לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין.

2.על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בסמוך ליום 28.6.12 בשעת בוקר מוקדמת, תיאם הנאשם עם אחר כי ימתין בסמוך לגדר המפרידה בין הכפר עזון עתמה לכביש 505 בקרבת מסוף אורנית, משם יסיע הנאשם ברכבו תושבים זרים מהרשות הפלסטינית לתוככי המדינה עד לעיר אום אלפחם, בעבור 500 ₪.

באותה עת, נהג הנאשם ברכב והעלה אל הרכב כמוסכם עם האחר שבעה נוסעים, תושבי הרשות הפלסטינית, אשר לא החזיקו אישורי עבודה או שהייה, מתוך כוונה להסיעם לאום אלפחם.

עת הבחין הנאשם כי ניידת משטרה נוסעת אחריו, החל להאיץ נסיעתו. השוטרים קראו לו בכריזה שברכבם לעצור, אולם הנאשם התעלם מקריאותיהם והמשיך בנסיעה כאשר נכנס הוא לכפר קאסם. בעודו נוסע במהירות תוך כפר קאסם נפתחה דלת המטען ברכבו של הנאשם ומתוכה קפץ אדם, שזהותו אינה ידועה למאשימה, ונמלט מן המקום.

בהגיעו אל דרך ללא מוצא ברחוב בכפר קאסם עצר הנאשם את הרכב ונעצר יחד עם יתר הנוסעים על ידי השוטרים.

3.דינו של הנאשם הוכרע עוד ביום 11.7.12, על בסיס הודאתו בפני כב' השופט חסדאי (במקביל לניהול תיק המ"ת), כשהוסכם על שליחתו של הנאשם לקבלת תסקיר בעניינו. באותו יום שוחרר הנאשם בתנאים מגבילים. יצויין עם זאת, כי הנאשם נעצר בגין הפרת התנאים ביום 3.4.13.

4.תסקיר שירות המבחן נכתב בסוף חודש ינואר 2013, עת היה הנאשם משוחרר בתנאים מגבילים, ממנו למדתי כי הנאשם יליד הרשות הפלסטינית, בן 54, נשוי לישראלית ואב ל- 5 ילדים בגילאי 29-16. עובד כעצמאי בתחום ההסעות משנת 1995, ועל-פי אישור רפואי שהציג (נ/1) הוא סובל מסכרת במצב לא יציב, ירידה בשמיעה, חוסר ריכוז ובלבול ומתקשה לתפקד במצבי לחץ.

לצורך גיבוש המלצותיה, ציינה קצינת המבחן כי לחובתו של הנאשם 3 הרשעות קודמות בעבירות אלימות וגניבה כשהאחרונה היא משנת 2006, בגינן נדון לעונשים מותנים. כמו כן, לחובתו 62 הרשעות קודמות במגוון עבירות תעבורה בין השנים 1995 ל- 2011.

באשר לעבירות דנן, הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו, כשציין כי אלו נעברו על רקע מניע כלכלי ורצונו לסיים את בניית הבית של בנו על-מנת לקדם את נישואיו. את נסיעתו הפרועה והנסיון לברוח מהמשטרה הסביר על רקע תחושת הפחד להיתפס. הנאשם הביע חרטה על מעשיו וציין כי סבר שהתושבים שהסיע לא מהווים כל סכנה ביטחונית ומונעים מתוך רצונם להתפרנס.

הנאשם הביע הסכמתו להשתתף בהליך טיפולי בשירות המבחן, במטרה לבחון את דפוסי התנהגותו, בחירותיו ופנייתו לדפוסים החורגים מגבולות החוק, על מנת להימנע מהסתבכויות נוספות.

קצינת המבחן התרשמה מאדם השואף לנהל אורח חיים נורמטיבי ומגלה מחויבות ואחריות כלפי בני משפחתו. הוא הפגין יכולת התבוננות בעצמו, התבטא בגילוי לב ובפתיחות באשר לקשיים שחווה בילדותו, אשר באים לידי ביטוי באישיותו כיום ובקשיים שמגלה בתפקודו במישור המשפחתי והמקצועי. עוד התרשמה קצינת המבחן כי ההליך המשפטי המתנהל כנגדו והמחירים האישיים המשפטיים שנדרש לשלם, היוו עבורו גורמי הרתעה משמעותיים. לאור מכלול הנתונים ונכונותו לקחת חלק בהליך טיפולי בשירות המבחן, התרשמה קצינת המבחן כי הסיכון להישנות עבירות פחת.

הנאשם עצמו ביטא חששות כבדים באשר לאפשרות כי ייאלץ להיפרד מילדיו במידה ויישלח למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, ולאור כל האמור, המליצה קצינת המבחן להשית על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות וצו מבחן למשך שנה וחצי.

5.ב"כ המאשימה הדגיש את חומרת מעשי הנאשם בשל התכנון שקדם להם, הסיכון שהעמיד את ציבור המשתמשים בדרך וכן את הסיכון הביטחוני הטמון בעצם ביצוע עבירות של הסעת שוהים בלתי חוקיים לתוך המדינה. סיכון בטחון הציבור בשל בצע כסף מחייב, לגישתו, השתת עונש מאסר מוחשי לריצוי בפועל.

ב"כ המאשימה טען כי מתחם העונש ההולם נע בין 3 ל- 18 חודשי מאסר בפועל, כשלגישתו יש להשית על הנאשם עונש ברף העליון של המתחם בשל נסיבות ביצוע העבירות, עברו הפלילי (ת/1) והתעבורתי (ת/2) וחוסר הרלבנטיות של האמור בתסקיר נוכח מעצרו.

על כן, בסופו של יום, עותר הוא להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל ברף הגבוה של המתחם, מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל ופסילה על תנאי.

יצויין עוד, כי הרכב בו נהג הנאשם נתפס – אך בהסכמה הוחזר לבעלים הרשום חלף הפקדה על סך 32500 ₪.

6.ב"כ הנאשם הפנה לגילו של הנאשם, למצבו הבריאותי, ולעבר הפלילי הישן של הנאשם בעבירות שאינן דומות. כן הדגיש, כי מרשו לקח אחריות מלאה על מעשיו עוד בהליך המעצר, מביע עליהם חרטה, וביקש הוא ליתן משקל לאמור בתסקיר ולנכונותו לטיפול. הוסיף, כי הנאשם עצור לראשונה בחייו בשל מצוקה כלכלית. הסנגור הדגיש את התיקון המשמעותי בכתב האישום המצביע לטעמו על קושי ראייתי והיפנה לנסיבות ביצוע העבירה של הסעת השוהים הבלתי חוקיים, אשר לטענתו, קרובה לניסיון משלא הושלמה. באשר לנהיגה, ציין הסניגור כי אין המדובר בסיכון ממשי למשתמשים בדרך היות וזו התרחשה בשעת בוקר מוקדמת, כשאת תושבי האיזור אסף ממקום המוכר כ"שבחיאדה" בה מצויים אנשים המחפשים פרנסה ואינם מהווים סיכון לבטחון המדינה.

לעניין מתחם העונש ההולם, טען ב"כ הנאשם כי המתחם נע בין אי-הרשעה למאסר לריצוי על דרך עבודות שירות, ולתמיכה בטענתו הגיש אסופת פסיקה מבתי-המשפט המחוזיים והשלום.

לאור כל האמור לעיל, ב"כ הנאשם עותר להשית על הנאשם מאסר שלא יעלה על 6 חודשים וקנס בהתחשב במצבו של הנאשם.