מדינת ישראל נ' עראר(עציר) ואח'

החלטה

המשיבים אחים. הוגש נגדם כתב אישום המייחס למשיב 1 (להלן "דריס") עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות   ואיומים ולמשיב 2 (להלן "אניס") עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות.

על פי הנטען בכתב האישום בבעלות המשיבים ואביהם (להלן "עלי") מגרש, בג'לג'וליה, המשמש אותם לגידול עופות וגובל במגרש בבעלות המתלונן.

בין דריס למתלונן קיים סכסוך קודם סביב קביעת הגבול בין שני המגרשים (להלן "הסכסוך"). בהזדמנויות שונות בעבר, במהלך ויכוחים שנבעו מהסכסוך איים דריס על המתלונן ואמר לו כי "יקרע אותו".

ביום 15.6.10 בשעות הבוקר הגיע המתלונן למגרש שבבעלותו והבחין בערימת ענפים שהניח דריס על מגרשו. המתלונן פנה לאניס ובהמשך לעלי בטרוניה על הנחת הענפים. דריס ששהה בקרבת מקום, החל לצעוק ולהשתולל ובין השניים התפתחו חילופי דברים. בהמשך, נטל דריס קרש, ממגרשו של המתלונן והלם בראש המתלונן פעמיים. בתגובה זרק המתלונן אבן לעברו של דריס, אשר לא פגעה בו.

כתוצאה ממהלומותיו של דריס, נגרמו למתלונן, שבר תוך גולגלתי, שבר מקסילרי משמאל והמטומה סביב העין.

בעקבות האמור לעיל זרק אניס אבנים לעבר המתלונן תוך שהוא מקלל אותו. אבן אחת פגעה בכתף השמאלית של המתלונן וגרמה לו חבלה.

בשלב מוסים וכתוצאה מהמכות שקיבל, נפל המתלונן לרצפה כשהוא זב דם ובהמשך הקיא מספר פעמים.

למקום הוזעק פארוק עודה, קרוב משפחתם של המשיבים וחבר בוועדת הסולחה של ג'לג'וליה (להלן "פארוק"). פארוק החל לצעוק על דריס וזה ברח מהמקום.

המתלונן הובהל ממקום הארוע לקופת חולים על ידי אבי המשיבים ומשם הובהל באמבולנס לבית החולים לצורך טיפול.

הבקשה לפני היא להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים.

 ב"כ  המשיבים  טוענים  כי בגירסתו של המתלונן קיימות סתירות גלויות על פני הדברים. כן הם טוענים לשני מחדלי חקירה מהותיים שיכלו לשפוך אור שונה על הפרשה ולפיכך בהעדר תשתית ראייתית מוצקה הם מבקשים לשחררם לחלופת מעצר.

 בחינת הראיות:

הודעות המתלונן -  המתלונן מסר 3 הודעות. הראשונה מיום 17.6.10 שעה 2:50, נגבתה בבית החולים. בהודעה זו מסר כי ביום 15.6.10 בשעות הבוקר הניחו המשיבים גזם בחצר ביתו. המתלונן פנה לאניס וביקש לא להניח את הגזם בחצרו ודריס השיב לו כי זו אינה אדמתו.  אניס אמר שיוציא את העצים ודריס אמר לו לא להוציא אותם ונטל קרש והכה אותו בראשו וברח. אניס זרק עליו אבנים בכתף שמאל וגם דריס זרק אבנים מרחוק. המתלונן נפל, איבד את הכרתו ופונה לקופת חולים ואח"כ לבית החולים.

ההודעה השניה מאותו יום, אף היא נגבתה בבית החולים בשעה 12:25. בהודעה זו שנגבתה על דרך של שאלות ותשובות מסר כי הסכסוך, לענין גבולות המגרשים, נמשך כבר שנתיים  וכי דריס, בכל פעם שעשה משהו במגרש איים עליו  ואמר לו "אני יקרע אותך". אניס לעומתו אף פעם לא קילל ולא תקף והמתלונן התפלא מאד שאניס תקפו.

כנשאל מה כל אחד עשה השיב כי דריס החזיק קרש של בנין באורך 2 מ', הוא צעק והשתולל. המתלונן ביקש מאניס שיקרא לאביהם של המשיבים על מנת שיקח את דריס משם ושניות לאחר מכן הכה אותו דריס עם מקל בראשו פעמיים פעם אחת חזק ופעם אחת חלש. בהמשך, אניס החל לזרוק עליו אבנים, אחת מהן פגעה בכתפו, בוודאות. כתוצאה מהמכות הוא נפל ובאו אניס ואביו לקחו אותו לקופת חולים.

לדבריו, עלי, אבי המשיבים לא ראה את המכות והמתלונן גם לא סיפר לו מה היה כי לא יכול היה לדבר.

בפעם השלישית נחקר ביום 20.6.10, באזהרה ומאחר ודריס מסר בהודעתו שהמתלונן זרק עליו אבנים.

המתלונן הכחיש שזרק עליו אבנים, לדבריו סיפר בקופת חולים ובבית חולים שהותקף על ידי דריס.

הוא נשאל אם הוא מעסיק פועלים והשיב בחיוב ואף מסר את שמותיהם, אך לטענתו, באותו יום הם לא עבדו והכחיש את טענתו של דריס כי המתלונן ופועליו זרקו על דריס אבנים. בהודעה זו חזר פעם נוספת על פרטי הארוע. לדבריו לאחר שפנה לאניס וביקש ממנו לסלק את העצים הלך לביתו וכששב ראה במקום את עלי ופנה אליו ואמר לו תראה מה הבנים שלך עשו והם החלו לצעוק אחד על השני ולפתע דריס נטל קרש באורך של 1.50 – 1.70 מ' והיכה אותו בראשו וברח. המתלונן התכופף והרים שתי אבנים אחת מהן השליך לעבר דריס אך היא לא פגעה בו. לפתע ראה את אניס צועק ומקלל ומשליך אבנים, אחת מהן פגעה לו בכתף, אחת במצח. כעבור שתי דקות נפל, התעורר ואניס ודריס שפכו עליו מים. הגיע אביהם ביחד עם בן דודו פארוק עודה ועלי סיפר לפארוק שדריס נתן למתלונן מכה בראש. פארוק החל לצעוק על דריס.