מדינת ישראל נ' עראמין(עציר)

החלטה

כתב האישום

1. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות למקום מגורים בצוותא עם אחר, ביצוע עבירות כלי נשק בצוותא עם אחר, גניבה בצוותא עם אחר ושב"ח.

על פי עובדות כתב האישום, עובר ליום 10.1.10 קשר המשיב קשר עם אחר בשם מחמוד כדי לשאת ולהחזיק נשק שלא כדין.

במועד הנ"ל לפנות בוקר, התפרץ המשיב על פי כתב האישום בצוותא חדא עם אותו מחמוד אל בית מגוריו של המתלונן, כאשר המשיב נכנס אל הבית ומחמוד שומר מחוצה לו. בנוסף ועל פי כתב האישום גנבו המשיב ומחמוד מאותו בית, נשק צהלי מסוג אם 16, ובהמשך מכר המשיב את הנשק לאותו מחמוד וכו'.

מוסיף כתב האישום ומציין כי המשיב שהה כל העת בשטח ישראל כשאין ברשותו אישורי שהייה או תעסוקה כדין.

הבקשה:

2. בפניי בקשה למעצר עד תום הליכים של המשיב למעצר שהוגשה עם כתב האישום הנ"ל.

המבקשת טוענת כי בידה ראיות לכאורה נגד אשמתו של המשיב, כמפורט בבקשה.

מוסיפה היא כי נסיבות העבירה וביצוען מחייבות את מעצרו עד תום ההליכים הן בשל עילת מסוכנות והן מחמת החשש האמיתי כי ינסה להימלט מאימת הדין וישבש הליכי משפט.

המשיב – מנגד, טוען כי אין ראיות לכאורה כנגדו בעבירות הנלוות לעבירת השב"ח, שביחס אליה אינו כופר בקיומן. מוסיף וטוען כי משכך, הרי שלכאורה קיימת עילת המעצר של החשש מפני הימלטות מאימת הדין, וכי זו אינה ממשית בעניינו, ואשר מקום מגוריו של המשיב הינו כזה שכוחות הביטחון יכולים בקלות להגיע ולדאוג כי יתייצב לדיון בעניינו.

ראיות לכאורה:

3. לאחר שבחנתי את חומר הראיות שבידי המבקשת באתי לכלל מסקנה כי יש בתיק ראיות לכאורה ביחס לעבירות הנוספות המיוחסות לו על פי כתב האישום, מלבד עבירת השב"ח.

אומנם, המשיב מכחיש את המיוחס לו בכל הנוגע לעצם ביצוע הגניבה, ויחד עם זאת, בדוח מעצר מיום 19.3.10 הוא משיב, ומגיב, להודעת השוטר כי הוא עצור עקב חשד בגניבה וגניבת אמל"ח, וטוען כי "אני מצטער טעיתי אני ומוחמד פרצנו ומוחמד גנב את האם 16".

במילים אחרות, המשיב קושר עצמו לעבירת גניבת הנשק וההתפרצות אלא שעל פי גרסתו לכל הפחות, הוא לא ביצע בפועל את גניבת הנשק כי אם אותו מוחמד (להלן: "האחר").

אין בכך כדי להפחית מחומרת מעשיו או להביא למסקנה כי אין ראיות לכאורה בדבר מעורבותו במיוחס לו ובהקשר זה. אומנם, לכאורה, טען בהזדמנות הראשונה כי האחר ביצע את הפריצה ואולם באותה נשימה הוא קשר את עצמו למעשה.

אין בידי לקבל את טענת הסנגור כי יש להתעלם מן האמור בדוח הנ"ל באשר שמו של האחר נכתב על ידי השוטר, כמוחמד במקום מחמוד.

לצורך השלב בו אנו נמצאים אני סבורה כי יש לראות בכך פליטת קולמוס חסרת כל משמעות.

זאת, הואיל ושמו של המשיב עצמו מצוין בדוח לצד מספר הזהות שלו כך שאין מקום לסברה כי מדובר בהודעה בדוח המתייחס לאחר ובתגובה של אחר גם כן.

בנוסף- על פי דוח הובלה והצבעה, הוביל המשיב את המשטרה מכפר קאסם לראש העין, ועד לביתו של המתלונן.