מדינת ישראל נ' עצאפרה(עציר) ואח'

הכרעת דין

לאור הודאת הנאשמים במיוחס להם בכתב האישום אני מרשיע אותם בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום: שתי עבירות של כניסה לישראל שלא כדין לכל אחד מהם.

ניתנה והודעה היום כ' סיון תש"ע, 02/06/2010 במעמד הנוכחים.

איתי ברסלר-גונן, שופט

גזר דין

1.הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בכתב האישום כל אחד מהם בשתי כניסות שלא כדין לישראל עבירות לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב – 1952 (להלן: "החוק") הכל כמתואר בכתב האישום.

2.בגין הפעם הראשונה בהם נתפס כל אחד לא הוגש כתב אישום ולמעשה הם נעצרו כולם ביחד ביום 9.5.10 בעיר רהט כאשר לחובת כל אחד מהם כניסה קודמת: לנאשמים 1 ו – 2 כניסה קודמת מיום 16.1.10 שאז גם נתפסו בעיר רהט ולגבי הנאשם 3 כניסה קודמת מיום 17.1.10 ואף הוא נתפס בעיר רהט.

3.הנאשמים 1 ו – 2 הם בני 24 והנאשם 3 בין 35. הנאשם 1 מפרנס יחיד למשפחה המונה 5 אחים ואמא והנאשם 3 נשוי ואב ל – 3 ילדים ונטען כי המשפחה המורחבת מונה 15 נפשות.

לגבי הנאשם 2 הוא נשוי ונטען שאשתו בהריון ואמורה בימים אלה לעבור ניתוח קיסרי, ואף אמו אמורה לעבור ניתוח עיניים.

לשלושת הנאשמים אין עבר פלילי, והם הודו בכתב האישום מיד עם הקראתו.

4.ב"כ המאשימה ביקש להחמיר בעונשם של הנאשמים והפנה את בית המשפט לענין דומה שניתן לאחר הלכת פארג'ין וענינו ערעור שנדחה ע"י בית המשפט המחוזי על גזר-הדין שניתן בבית משפט השלום ובמסגרתו הוטלו על הנאשמים עונשים של 3 חודשים בגין עבירות דומות.

5.הוראת סעיף 12 (1) לחוק קובעת בצידה עונש מאסר של שנה אחת. רמת ענישה זו שנקבעה ע"י המחוקק לא שונתה אף לא בשיא המצב הביטחוני ואף לא בתגובה למקרים בהם שולבה עבירה זו עם עבירות פליליות אחרות. יש בכך לדעתי כדי להצביע על כך שגם המחוקק לא ראה לנכון להחמיר את העונש בגין עבירה זו, למרות המצב הביטחוני.

ברע"פ 3173/09 מוחמד פארג'ין נ. מדינת ישראל סקר בית המשפט העליון את מדיניות הענישה הראויה, דחה את הגישה התעריפית ועמד על הצורך בשמירה על ענישה אינדיבידואלית.

6.סבור אני שנכון עושה המאשימה שאינה נוהגת להעמיד לדין שוהים בלתי חוקיים במקרה של כניסה ראשונה. יחד עם זאת, כאשר נתפסים אותם אנשים בפעם השנייה יש לדעתי להביא בחשבון דווקא לחומרתה את העובדה שלא למדו לקח מהחסד שנעשה עימם בפעם הראשונה. העובדה שהנאשמים חזרו על המעשה בכניסה בפעם השנייה, שאף שלא נלוותה לכך עבירה נוספת, וזאת כדי למצוא פרנסה מעידה דווקא על הצורך בעונש שיעמוד על כף המאזניים עת ישקלו הנאשמים, שוב את כדאיות הכניסה לישראל.

7.לאחר ששקלתי את השיקולים לקולא ולחומרה ונתתי ביטוי לנסיבותיהם האישיות של הנאשמים, כל אחד מהם ונסיבותיו המקלות עימו כאמור לעיל, אני גוזר עליהם, על כל אחד מהם, את העונשים כדלקמן:

א.לגבי כל אחד מהם - עונש מאסר בפועל של 45 ימים. תקופת המעצר בגין העבירות נשוא כתב האישום תחשב במניין תקופת המאסר.

ב.לגבי כל אחד מהם - עונש מאסר מותנה בן 3 חודשים אשר יופעל אם יעבור כל אחד מהם במשך 3 שנים מהיום עבירה על חוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952.

זכות ערעור בתוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום כ' סיון תש"ע, 02/06/2010 במעמד הנוכחים.

איתי ברסלר-גונן, שופט

הוקלד על ידי: נורית היינה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: