מדינת ישראל נ' ענקי ואח'

פסק דין בעניין נאשם 1

האישום וההודאה

1.בתאריך 17.6.2013 הודה הנאשם, במסגרת הסדר עם התביעה שכלל תיקון כתב האישום, בביצוע עבירה של התנהגות פסולה במקום ציבורי לפי סעיף 216(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.בהתאם לכתב האישום המתוקן, בתאריך 11.10.2010 בסמוך לשעה 5:08 פרץ ויכוח בין הנאשם לנאשם 2, בהיותם בלובי מלון באילת. הנאשם השליך עציצים, כסאות וטלפון לעברו של הנאשם 2. כוחות המשטרה נקראו למקום, אך הנאשם נמלט ונעצר לאחר מכן.

3.במסגרת ההסדר בין הצדדים, נקבע כי הנאשם ביצע את העבירה כאמור לעיל, מבלי שהורשע והוא הופנה לשירות המבחן לעריכת תסקיר באשר להרשעה ולהענישה, בעוד המאשימה הודיע כי תעתור להרשעה ואילו ההגנה הודיעה כי תעתור להימנע מהרשעה.

4.למען שלמות התמונה, אציין כי כתב האישום המתוקן ייחס לנתבע 2 עבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, היות וסירב למסור פרטים לשוטרים אשר הגיעו למקום המריבה והוא אף קילל אותם. הצדדים הגיעו להסדר בעניינו של הנאשם 2, אשר מצאתי לקבלו, במסגרתו נקבע כי הנאשם 2 ביצע את העבירה שיוחסה לו מבלי שהורשע, והושת עליו עונש של התחייבות כספית.

תסקיר שירות המבחן

5.שירות המבחן הציג תסקיר, במסגרתו סקר את קורות חייו של הנאשם ומשפחתו, אך אמנע מלפרט מעבר לנדרש בשל צנעת הפרט. הנאשם סיים 12 שנות לימוד והשלים שירות צבאי מלא, במהלכו נאסר בשל עריקות. שנתיים לאחר שחרורו משירות סדיר ביקש להשתחרר משירות מילואים, בשל קשיים שונים ופנה לשם כך לקצין בריאות הנפש. לאחר שחרורו מהצבא השתלב הנאשם במסגרת עבודה מועדפת בתחנת דלק ובהמשך כנהג ובתחום השיפוצים. בשנת 2001 החל הנאשם ללמוד מנהל עסקים באוניברסיטה הפתוחה אולם התקשה להתמיד בלימודיו. בשנת 2009 עבר הנאשם להתגורר באילת והשתתף בקורס טבחות מטעם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ובמקביל עבד כטבח בבתי מלון. לאחרונה, שב הנאשם להתגורר עם הוריו ברחובות והוא עובד כטבח באולם אירועים.

הנאשם התקשה לקחת אחריות לעבירה שיוחסה לו בכתב האישום. הנאשם ציין כי היה תחת השפעת אלכוהול ובעקבות הריב עם חברו הוא חש עלבון וזלזול ועל כן הקצין רגשותיו ותגובותיו. הנאשם הביע בפני שירות המבחן חשש מהרשעתו, שיהיה בה לסכל אפשרויות תעסוקה עתידיות.

שירות המבחן ציין כי הנאשם נדון בעבר לצו מבחן ולצו של"צ, אולם התקשה להתפנות למחויבות הנדרשת במסגרת צו המבחן.

שירות המבחן התרשם כי בארוע כתב האישום התקשה הנאשם לווסת דחפיו התוקפניים הן בשל דפוסי אישיותו האימפולסיביים והן בשל השפעת האלכוהול אשר שחררה את עכבותיו. בשיחותיו של הנאשם עם קצינת המבחן הוא הפחית וטשטש מחומרת מעשיו ולא היה ער להשלכותיהם ולנזקים שהיו עלולים להיגרם ממעשיו. להערכת שירות המבחן רמת הסיכון להישנות עבירת אלימות בעתיד על ידי הנאשם הינה בינונית ובמידה ותבוצע עבירת אלימות היא צפויה להיות בדרגה בינונית.

שירות המבחן ציין כי הנאשם מוכר לו עוד משנת 2009, וכבר אז הוצע לנאשם להשתלב במסגרת טיפולית בתחום ההתמכרויות לאור צריכת חומרים פסיכו-אקטיביים, הן לפי דבריו והן בשל שרידי סם שנמצאו בבדיקות שערך. הנאשם התקשה לגייס כוחות להליך זה ולא ראה בעיתיות בצריכת סמים באופן מזדמן. שירות המבחן התרשם גם במקרה דנא מבעייתיות בתחום צריכת האלכוהול, אך הנאשם שלל כל בעייתיות בתחום זה.

לדעת שירות המבחן, הנאשם מתקשה להעמיק בדפוסי הבילוי והרגלי צריכת האלכוהול, הוא מתקשה לשלוט בתגובותיו במצבי כעס ותסכול ואף כיום מתקשה לראות את הבעייתיות שבהתנהלותו האימפולסיבית באירוע נשוא כתב האישום. הנאשם נקט עמדה מתגוננת מול שירות המבחן, שלל דפוסי התמכרות ותוקפנות ודחה נזקקות טיפולית.

שירות המבחן לא התרשם כי הרשעה בדין תפגע בנאשם באופן קונקרטי ולשיטתו יש להשית על הנאשם מאסר מותנה שיחבר אותו לחומרת מעשיו, יציב עבורו גבולות ברורים וירתיע אותו מהישנות מקרים בעייתיים בעתיד.

טיעוני הצדדים להרשעה ולעונש

6.ב"כ המאשימה, עו"ד אלפסי, עמד על חומרת מעשיו של הנאשם שהשליך עציצים, כסאות וטלפון במקום ציבורי כלפי חברו. נטען כי בדרך זו פגע הנאשם בשלום ובטחון הציבור שנכח במקום.

התובע ציין כי בעברו של הנאשם אי הרשעה אחת בגין עבירות החזקת כלים לצריכת סם, החזקת אגרופן או סכין, היזק לרכוש במזיד ואיומים ובגין כך הוטלו עליו 200 שעות לתועלת הציבור וצו מבחן למשך שנה, אשר במהלכה ביצע את העבירה נשוא כתב האישום בהליך זה.

לאור זאת, סבורה התביעה כי אין הנאשם ראוי לאמון מחודש בבית המשפט ויש להרשיעו בדין בגין העבירה בה הודה. עוד בעניין זה הפנה התובע להתרשמות והמלצות שירות המבחן. לצד זאת, ציין התובע את הודאתו של הנאשם בהזדמנות הראשונה וכי איש לא נפגע פיזית ממעשיו.

מכל המקובץ, עתר התובע להרשיע את הנאשם. באשר לענישה, נטען למתחם שבין קנס לבין 6 חודשי מאסר בפועל, אך בנסיבותיו של הנאשם התבקש בית המשפט להשית עליו מאסר על תנאי, קנס כספי והתחייבות.

7.ב"כ הנאשם, עו"ד מויאל, הפנה לתיקון המשמעותי בכתב האישום, הודאתו של הנאשם במיוחס לו ולעובדה כי כתב האישום הוגש זמן רב לאחר ביצוע העבירה. צוין כי הנאשם חסך מזמנו של בית המשפט, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והוא עשה את שעשה שעה שהיה בגילופין.