מדינת ישראל נ' ענטר ואח'

גזר דין לנאשם 1 בלבד

1.נאשם 1, שמואל ענטר, הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות שעניינן קשירת קשר לביצוע פשע, מעשי זיוף, שימוש במסמך מזויף, לרבות בידוי ראיות, לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בהכרעת הדין פורט רבות באשר למכלול הנסיבות שהביאו להרשעתו של הנאשם בדין, ועל כן אין מקום לחזור ולפרט בהרחבה בנדון.

2.בתמצית, אציין, כי מכלל הראיות עלה כי נאשם 1 קשר עם נאשם 2, שעניינו הסתיים, להסיר, בדרך של מרמה וזיוף, עיקול, שנרשם בלשכת רישום המקרקעין ובלשכת ההוצל"פ, בתל אביב, לטובת הזוכה דוד רז, על נכס, שהנו דירה, כך שנחזה לכאורה כי מוגשת בקשה של ב"כ הזוכה לביטול העיקול על הנכס המעוקל, וזאת על מנת לאפשר לנאשם 1 למכור את הנכס המעוקל לצד ג', כאילו הוא נקי מעיקולים. במסגרת זו גם זויפה חתימתה וחותמתה של עו"ד מיכל שטרית (להלן – המתלוננת) באת כוחו של הזוכה בתיק ההוצל"פ. מעשי זיוף אלו בוצעו בפועל על ידי נאשם 2 בפרשה זו, ובסופו של דבר, נוכח בקשות מזויפות כפי שהוגשו, החליט ראש ההוצל"פ על ביטול העיקול על הנכס המעוקל בלשכת רישום המקרקעין, והנכס המעוקל נמכר לצד ג' - רון ואפרת פלד.

3.מדובר במכלול של עבירות שטמונה בהן חומרה רבה. נאשם 1 טען לכל אורך המשפט כי פעל מתוך תמימות וחוסר הבנה של ההליכים, אך טענותיו אלו התבררו כטענות חסרות שחר. לא למותר לציין כי במעשיו של הנאשם היה כדי לפגוע גם בשמה הטוב של המתלוננת, עו"ד שטרית, שחתימתה וחותמתה זויפו ולפגוע גם במתלונן, הכל כמפורט בהכרעת הדין.

4.המאשימה עותרת לגזור על הנאשם עונש העולה בחומרתו על זה שנגזר על נאשם 2 בפרשה זו, בשים לב לכך שהנאשם שבפני היה זה שיזם את ביטול העיקול, כדי להפיק תועלת כלכלית מכך.

הסנגור, עו"ד פלץ, מפנה מנגד למצבו הסבוך של הנאשם, שעסקיו קרסו, ולגילו המתקדם, כאשר נטען כי בסופו של דבר, לא נגרם נזק ממשי למתלונן שפוצה. עוד מצביע הסנגור על משך הזמן הניכר שעבר מאז ביצוע העבירות, כנימוק מכריע מצד הקולא.

5.ברגיל היה מקום לגזור על הנאשם עונש מאסר ממשי לתקופה ממושכת והעולה בהיקפו על זה שנגזר על נאשם 2 בפרשה זו, שהודה במיוחס לו. מדובר במכלול של עבירות שניבטת מהן הטעיה של מכוונת של רשויות שיפוטיות ורבה פגיעתן בציבור.

עם זאת, נתתי דעתי למצבו הכולל של הנאשם ובמידה רבה גם למעבר הזמן הניכר מאז התרחשות העבירות, שבוצעו בשנת 2003, כאשר כתב האישום בפרשה זו הוגש בשנת 2010. בנסיבות אלו, הנוגעות בעיקרן למעבר הזמן הניכר מאז ביצוע העבירות, החלטתי בסיכומם של דברים לגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, בצירוף קנס ופיצויים למתלוננים.

אשר על כן אני גוזר על נאשם 1 בגין העבירות בהן הורשע, כדלקמן:

א.18 חודשי מאסר, מתוכם יהיו 6 חודשים לריצוי בפועל, בדרך של עבודות שירות, ואילו היתרה תהא על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה על פי סעיף 499 או 418 או 420 או 415 או 238 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, במשך תקופת התנאי.

ב.קנס כספי בסך 10,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בתוך 45 יום מהיום.

ג.אני מחייב את הנאשם בתשלום פיצוי כספי בסך 6,000 ₪ למתלונן, דוד רז, וכן בתשלום פיצוי כספי בסך 6,000 ₪ למתלוננת, עו"ד מיכל שטרית. הפיצויים יופקדו בקופת בית המשפט בתוך 45 יום מהיום.

ד.עבודות השירות תבוצענה, על פי המלצת הממונה, במרכז רפואי רעות, בשדרות החייל 2 בתל אביב, וזאת בימים, בשעות ובסוגי העבודה כפי שנקבעו על ידי הממונה בחוות דעתו. הנאשם יחל בביצוע העבודות בתאריך 01.07.12.

המזכירות תעביר את הפיצויים למתלוננים, על פי טופס פרטי המתלונן שהומצאו היום על ידי המאשימה ונמצאים בתיק בית המשפט. עותק מגזר הדין יועבר לממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ו ניסן תשע"ב, 18 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: