מדינת ישראל נ' ענאתי(עציר) ואח'

החלטה

לפניי בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של שבל"ר, קבלת רכב גנוב, נהיגה ברכב ללא רשיון וקשר לפשע. בנוסף מיוחסת למשיב מס' 2 עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

כעולה מעובדות כתב האישום סיכמו המשיבים עם אדם בשם חוסם להעביר שני רכבים גנובים תמורת 1,000 ₪ משטחי המדינה לשטחי הרשות הפלסטינית.

לשם קידום העניין הגיעו המשיבים מירושלים אל דלית אל כרמל, שם קיבלו רכבים גנובים ונהגו בהם עד שנעצרו במחלף תות על ידי כוחות המשטרה. המשיבים ברחו רגלית מהרכבים עד שנעצרו על ידי שוטרים.

הסנגורים המלומדים הודיעו בישיבת יום 17.11.09 כי קיימות בתיק זה ראיות לכאורה בעניינם של שני המשיבים נדחה לקבלת תסקיר מעצר.

הצדדים חלוקים בשתי שאלות מרכזיות, אחת האם קיימת במקרה זה עילת מעצר כנגד המשיבים והשניה בהנחה שקיימת עילת מעצר, האם יש מקום להורות על שחרורם של המשיבים בחלופה.

לאור העבירות המיוחסות למשיבים בכתב האישום ולאור כתחכום של ביצוע העבירות, גם אם חלקם של המשיבים אינו החלק העיקרי, יש לקבוע כי קיימת במקרה זה עילת מעצר כנגד המשיבים.

המדובר בפעילות שבוצעה על ידי אנשים מיומנים אשר גנבו רכבים והסתירו אותם ליד דלית אל כרמל ודאגו לאחר מכן להעברתם אל מחוץ לשטחי המדינה על ידי תושבי המדינה שיש בידם יכולת לנוע באופן חופשי בתוך שטחי המדינה.

אין להקל ראש בחלקם של המשיבים, שכן על אף הצטרפותם בשלב מאוחר יותר לחוליה המרכזית, הרי עדיין לולא עזרתם לא ניתן היה להשלים את המשימה ועל כן אין לראות במעשיהם כמעשים נפרדים מכל הפעילות העבריינית שבוצעה במקרה זה.

אי לכך הגעתי לכלל מסקנה כי קיימת במקרה זה עילת מעצר כנגד המשיבים.

נשאלת השאלה האם יש מקום להורות על שחרור בחלופה חרף העבירות המיוחסות.

שירות המבחן הגיש תסקירי מעצר אודות המשיבים ובהם הומלץ על שחרור שני המשיבים, כל אחד לבית הוריו, תחת פיקוח אימם ואחיהם.

למשיב מס' 1 עבר נקי ולמשיב מס' 2 הרשעה אחת משנת 2006 בגין הסעת תושב זר השוהה שלא כדין.

עברם מלמד כי לא נשקפת סכנה רבה מהמשיבים באם ישוחררו וזאת בצירוף העובדה כי המשיבים הצטרפו לפעילות המתוארת בכתב האישום רק בשלב מאוחר יותר, לאחר שנגנבו הרכבים.

הלכה פסוקה היא שחלופת מעצר אין תפקידה למנוע את הסיכון עד תום ויש לשאוף לכך שחלופת המעצר תביא להפחתת הסיכון למידה סבירה, שכן אין בשום חלופה כדי להבטיח איון המסוכנות ויש להורות על שחרור לאחר בדיקת החלופה, במידה והחלופה המוצעת הינה סבירה ועונה על דרישות החוק.

סבורני כי במקרה זה ראוי להורות על שחרורם של המשיבים בחלופה וזאת על הצד העקרוני של העניין, לאור המיוחס למשיבים, לאור עברם ולאור תסקירי שירות המבחן.

לצורך בחינת החלופה הספציפית המוצעת יש לשמוע את המצהירים והחלטתי תינתן בתום חקירתם.

ניתנה והודעה היום כ"ו כסלו תש"ע, 13/12/2009 במעמד הנוכחים.

חנא סבאג, שופט

החלטה