מדינת ישראל נ' עמרם דהן

בפני

שופטת נגה שמואלי-מאייר

הכרעת דין

כתב האישום:

כתב האישום מייחס לנאשם עבירה לפי תקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: התקנות), בכך שביום 21/4/2010 נסע ברכבו כאשר הוא אינו חגור בחגורת בטיחות כנדרש.

ראיות התביעה:

מטעם התביעה העיד רס"מ אילן מלכה, השוטר שערך את הדו"ח נושא כתב האישום (להלן: עד התביעה; הדו"ח הוגש וסומן ת/1). העד העיד כי ביום 21/4/2010 עת נסע בניידת ברח' נורדאו באשדוד והמתין בכניסה לכיכר על מנת ליתן זכות קדימה לרכבים הנוסעים שם, הבחין ברכבו של הנאשם נוסע בכיכר כאשר הנאשם אינו חגור בחגורת בטיחות כנדרש. לדברי העד, כאשר עצר את הנאשם בצד וביקש לראות את רישיונותיו, הנאשם החל לצעוק על העד וסירב למסור את הרישיונות. יצוין כי ב"דברי הנהג" בדו"ח נרשם: "אני דוד של מפקד התחנה, אני אראה לך מה זה". לבקשת בית המשפט, העד שרטט סקיצה של האירוע נושא כתב האישום (הסקיצה הוגשה וסומנה ת/3), והוסיף כי זוכר את האירוע בשל התנהגותו של הנאשם כלפיו, בגינה הנאשם אף עוכב ע"י העד לתחנת המשטרה (מזכר של העד מיום 7/5/2010 הכולל התייחסות להתנהגות הנאשם בעת האירוע הוגש וסומן ת/2).

ראיות ההגנה:

מטעם ההגנה העידו הנאשם בעצמו, וכן אישתו ובנו של הנאשם אשר היו יחד עימו ברכב בעת האירוע נושא כתב האישום. הנאשם העיד כי בעת האירוע היה חגור בחגורת בטיחות, וכי היה חגור גם כאשר נעצר בצד ע"י עד התביעה. אישתו ובנו של הנאשם חזרו על גרסה זו.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר הראיות, מצאתי כי המאשימה הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה להוכיח אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר.

עיקרו של תיק זה הינו גרסה אחת אל מול גרסה אחרת, כאשר גרסתו של עד התביעה היא גרסה מלאה, מפורטת ועקבית, ואילו גרסת ההגנה הינה גרסה לאקונית שלא נתמכת בראיות. עד התביעה העיד כי עמד במרחק קצר מרכבו של הנאשם תוך שמירת קשר עין רציף עם הרכב, וידע למסור פרטים מזהים ביחס למתרחש בתא הנוסעים – כך למשל, עד התביעה העיד כי הבחין באבזם פתוח של חגורת הבטיחות של הנאשם, וכן כי הבחין בשני נוסעים נוספים ברכב, אשר היו חגורים. זאת ועוד, טענתו של עד התביעה – הנתמכת בת/2 – לפיה זכר את האירוע בשל התנהגות הנאשם כלפיו ובשל סירובו של הנאשם למסור רישיונות מקנה לגרסתו של עד התביעה מידה של אותנטיות ואמינות. לאור האמור, מצאתי את גרסת עד התביעה כמהימנה, ולא מצאתי כל יסוד להטיל בה ספק.

מנגד, גרסת ההגנה הינה גרסה סתמית ונטולת פרטים שלא מעוגנת בראיות, ולא מצאתי כי יש בגרסה זו כדי להפחית כהוא זה ממשקלה של גרסת עד התביעה. הנאשם טען בעלמא כי היה חגור בעת מעברו בכיכר, והתמקד בהשתלשלות העניינים לאחר שרכבו נעצר ע"י עד התביעה. ברי כי טענת הנאשם לפיה היה חגור עת נעצר ע"י עד התביעה אינה מעלה ואינה מורידה מטענת עד התביעה לפיה הנאשם לא היה חגור עת עד התביעה הבחין בו לראשונה בכיכר. בנוסף, לא מצאתי לייחס משקל גבוה לעדותם של עדי ההגנה, נוכח העובדה כי אין באמירתם הלאקונית של עדי ההגנה לפיה הנאשם היה חגור בעת המעבר בכיכר כדי לסתור את גרסתו המפורטת של עד התביעה, ונוכח העובדה כי אין המדובר בעדים אובייקטיביים נטולי עניין בתוצאות ההליך.

בנסיבות אלה, מצאתי להעדיף את גרסת עד התביעה על פני גרסת הנאשם ועדיו.

נוכח כל האמור לעיל, הנני מרשיעה את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

קובעת לטיעונים לעונש ליום 27/11/2011 בשעה 9:00.

מובהר לנאשם כי עליו להתייצב לדיון, שאם לא כן יהיה ניתן להוציא צו להבאתו, או אף לשפוט אותו בהיעדרו.

המזכירות תשלח העתק מהכרעת הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ב , 23 אוקטובר 2011, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: