מדינת ישראל נ' עמרייה(אסיר)

החלטה והכרעת דין

מתירה לנאשם לחזור בו מהכפירה ומרשיעה אותו נוכח הודאתו בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה

של ממש בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 380 ו- 382 (ג) לחוק העונשין ואיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

ניתנה והודעה היום כ"ו תמוז תש"ע, 08/07/2010 במעמד הנוכחים.

טל תדמור-זמיר, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר הודאתו שבאה לאחר חזרה מהכפירה בעבירות של תקיפת אשתו אשר גרמה לה לחבלה של ממש ואיומים כלפיה.

התובעת בטעוניה לעונש הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם אשר כולל עבירות זהות ודומות נגד אותה מתלוננת, לעובדות כתב האישום ולחבלה שנגרמה למתלוננת וביקשה להטיל על הנאשם מאסר ומאסר על תנאי.

ב"כ הנאשם הפנה לעובדות כתב האישום בטענה שהחבלה שנגרמה למתלוננת היא מינורית וכי האיומים נאמרו מן הפה אל החוץ.

עוד הפנה לעובדה כי משך היותו משוחרר, לא יצר הנאשם קשר עם המתלוננת ולעובדה כי לפני 4 ימים, התגרשו בני הזוג בבית הדין השרעי.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם נמצא במעצר מזה 4 חודשים בגין הארוע מושא כתב האישום וביקש להסתפק בתקופה זו כתקופת המאסר בתיק זה.

הנאשם אמר שהתגרש מהמתלוננת ושלא ידבר איתה יותר על מנת שלא להסתבך.

לחומרא יש לשקול את עברו הפלילי של הנאשם ואת חומרת העבירות.

עברו הפלילי של הנאשם כולל 3 הרשעות קודמות, כאשר 2 מהן עניינן עבירות של תקיפת אותה מתלוננת שהתלוננה נגדו גם בתיק דנן.

יחד עם זאת, אותן עבירות בוצעו לפני כ- 8 ו- 7 שנים ומאז לא נרשמו לחובת הנאשם עבירות אלימות כלשהן.

רבות נכתב על חומרתן של עבירות האלימות במשפחה ובצדק אלא שהארוע שבפניי אינו מהמדרג הגבוה של ארועי האלימות במשפחה.

לקולא יש לשקול את הודאתו של הנאשם אשר חסכה זמן שיפוטי יקר, כמו גם, את עדות המתלוננת ואביה בבית המשפט.

עוד עמדו לנגד עיני העובדה כי בני הזוג התגרשו וכי עד היום הנאשם לא ריצה מעולם מאסר מאחורי סורג ובריח.

בנסיבות אלה ולאחר ששקלתי השקולים השונים מצאתי כי יש לשקולים לחומרא כדי להטיל על הנאשם מאסר בפועל, אולם בשקולים לקולא יש כדי להשפיע על אורך המאסר.

אשר על כן, הריני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

מאסר בפועל לתקופה של 7 חודשים מהם ינוכו ימי מעצרו מיום 21.2.10 עד 4.3.2010 וכן מה- 22.3.2010 ועד היום.