מדינת ישראל נ' עמר(עציר)

החלטה

1.בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

2.בכתב האישום יוחסו למשיב 28 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות חמורות, ועבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה. בתמצית – לפי פרטי כתב האישום, המשיב קשר ביחד עם אחרים קשר להביא לביצוע מעשה מרמה בדרך של יצירת מצג שווא, של "עסק חי", במטרה לבצע "מעשי עוקץ", נגד ספקים שונים שבאמצעותם יקבל לידיו ציוד וסחורות רבי ערך כמפורט בכתב האישום. המשיב עמד בראש חבורה שביצעה את מעשי המרמה שגרמו לנזק של כמיליון ₪. עוד מיוחס למשיב שורה של מעשים במהלכם הורה והנחה את האחרים בחבורה לבצע את העבירות האמורות. אשר לנסיבות המחמירות, התבטאו בשיטתיות הביצוע. במספר העסקאות הגבוה אותם ביצעו הקושרים, בתחכום שעמד בבסיס הקשר שהתבטא בהתחזותם של הקושרים תוך שימוש בשמות בדויים ובשימוש באחרים לשמש ממוש הקשר, וסכום הכסף הגבוה שהתקבל במרמה, ובשימוש במספר גבוה של שיקים שניתנו תוך ידיעה שאין להם כיסוי. נגד שלושה מהקושרים הוגשו כתבי אישום נפרדים, ומעורב נוסף טרם נעצר על ידי המשטרה.

3.בתאריך 13.10.13, התקיים דיון במעמד הצדדים במסגרתו לא הייתה מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה, אם כי, המחלוקת נסובה סביב עילת המעצר. בסופו של יום, החליט בית המשפט דבר קיומה של עילת מעצר פסיקתית לחובת המשיב, בהתאם למבחן שנקבע בהלכת רוסלן פרנקל – בש"פ 5431/98. עם זאת, הוריתי על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בדמות מעצר בית – בכתובת מגוריו במושב עזר (להלן: "מקום החלופה"), תחת פיקוחם של רעייתו הגב' דינה עמר, ובני משפחה – אריק חביב, תמי זיגמונד, דוד זיגמונד, אוחיון יוסף, זהבה זיגמונד לסירוגין (להלן: "הערבים והמפקחים"), לצד פיקוח אלקטרוני, הפקדה כספית בסף 70,000 ₪, ערבות עצמית וצד ג', איסור יצירת קשר עם מי מהמעורבים בפרשייה, צו עיכוב יציאה מן הארץ והפקדת דרכון (להלן: "תנאי השחרור בערובה").

4.במסגרת הערר שהוגש על ידי המבקשת והתקבל באופן חלקי בבית המשפט העליון בבש"פ 6916/13 – נקבע, בין היתר, כדלקמן: "גם אם אניח לטובת המשיב כי במקרה דנן לא ניתן לשלול מעיקרה אפשרות לשחרור בחלופה אשר תשיג את תכלית המעצר, מצאתי כי בהינתן המורכבות העולה מן המכלול עליו עמדנו, מן הראוי שהבחינה תעשה על בסיס תשתית נתונים רחבה וכוללת לאחר שיינתן תסקיר מעצר של שירות המבחן... נוכח קיומה של עילת מעצר והסיכון שנשקף מן העורר לביצוע עבירות שניתן לבצען גם במעצר בית (לא כל שכן בביתו שלו), כמו גם החשש אפשרי מפני שיבוש, מתעוררים סימני שאלה באשר לטיב החלופה שהוצעה ויכולתה להגשים את תכלית המעצר. לפיכך, מצאתי כי קודם להכרעה בשאלת החלופה, יש להרחיב את מסד הנתונים הניצב לפני בית המשפט, ולצורך כך להסתייע בתסקיר שירות המבחן... לאחר שיוגש התסקיר יפעל בית המשפט המחוזי כחוכמתו ולפי שיקול דעתו." (ראה עמ' 4)

5.תסקיר שירות המבחן

מהתסקיר עולה, כי המשיב בן 46, נשוי ואב לשלושה ילדים, בגילאים 13-18 שנים. סיים 8 שנות לימוד, על רקע אדישות וחוסר הכוונה מצד הוריו. המשיב תיאר את אביו כאדם אלים אשר נקט כלפיו וכלפי אחיו באלימות. אשר לקשר עם אמו, תיאר אישה קרה מבחינה רגשית, ועל כן מתאר עצמו כאדם אשר חווה תחושת בדידות, לפיכך נמנע מקשרים חברתיים. עוד לדבריו, מזה כחמש שנים לא מקיים כל קשר עם הוריו ועם אחיו מקיים קשר חברתי, וזאת על רקע קשייו של אחיו לקבל את נסיבות מאסרו הקודם.

עובר למעצרו התגורר המשיב יחד עם רעייתו וילדיו במושב עזר.

עוד לדברי המשיב בפני שירות המבחן שירת בצה"ל שנה וחצי ושוחרר על רקע אי התאמה. עם שחרורו מהצבא עבד בחקלאות במושב חצבה במשך שלוש שנים. בהמשך עבד כמציל, כמו אביו ושלושה מאחיו, בעיריית אשדוד במשך שמונה-עשרה שנה. לדבריו, פוטר מעבודה זו עקב מעורבתו בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע אשר הובילה לזריקת רימון לבית ראש העירייה של אשדוד בשנת 2009. המשיב נידון לשלושים חודשי מאסר. עוד לדבריו בפני קצינת המבחן, עם שחרורו ממאסר, בסיוע כלכלי של חבר פתח מסעדה בהרצליה, שלא הצליחה כלכלית. בהמשך, חבר לדבריו, למוטי בן עזרא, הוא פעל בכדי להקים מפעל חמוצים. בהקשר זה ציין, כי לאחרונה רכש את הציוד המכני הנדרש. אולם, תוכניותיו להפעלת המפעל נגדעו בשל מעצרו דהיום.

התרשמות שירות המבחן

שירות מבחן מתרשם מאדם אשר כפי הנראה גדל והתפתח באווירה משפחתית אשר לא העניקה לו תמיכה רגשית ובתוכה חווה אלימות, דחייה ופגיעה. עוד מתרשם שירות מבחן, כי במסגרת עבודתו של המשיב כמציל ועקב פיטוריו והנגזרת מכך, חווה תחושת ניצול ופגיעה בזכויותיו. על כן, להערכת שירות המבחן, מדובר בדינמיקה פנימית המערבת רגשות תסכול, דחייה, פגיעה, ניצול וחוסר אונים, ועל רקע זה צורכי פיצוי רגשי וכלכלי מוגברים, תוך חיפוש אחר ערוצים שונים לשיפור מצבו הכלכלי. עוד התרשם השירות, כי המשיב שיתף אותם במידע באופן סלקטיבי ובדרך אשר תדגיש את חלקיו החיוביים. משתמש במנגנוני טשטוש ומזעור חלקיו ומתקשה אף לבחון התנהלותו בעבר, גם על רקע מחירים ששילם בעבר. עוד מתרשם שירות המבחן, ממאפיינים דומיננטיים ומיכולתו של המשיב לתמרן ולהשפיע על סביבתו.

אשר להערכת המסוכנות – שירות המבחן סבור, כי קשייו של המשיב לבחון את התנהלותו לצד שימוש במנגנוני טשטוש והסתרה ביחס לאירועים בעברו במצבי לחץ כלכליים נוטה להתנהלות בעלי מאפיינים של כשל ערכי ונקיטה בעמדות קורבניות והטלת האחריות למצבו על גורמים חיצוניים, לרבות נטייתו להתנהל בתחכום אל מול הסובבים אותו, תוך הצגה חיצונית אשר איננה תואמת את התנהלותו בפועל, מכלול זה להערכת השירות, מגבש רמת סיכון גבוהה להתנהגות פורצת גבולות.

החלופות שנבחנו

החלופה אליה שוחרר המשיב לבית מגוריו במושב עזר בפיקוח רעייתו ובני משפחה. שירות המבחן נפגש עם הערבים והתרשם מאנשים נורמטיביים, המגנים מעבר על החוק. עם זאת, התרשם השירות, כי הערבים הביעו תדהמה לנוכח החשדות המיוחסות למשיב, דבר שמצביע על יכולתו של המשיב להסתיר מהערבים את התנהלותו ומעלה ספק משמעותי ביחס לפתיחות ביחסיו עם רעייתו וקרובי המשפחה האחרים וכן ביחס למידת ערנותם ומעורבותם בחייו, כמו גם יכולתם להוות גורם ממתן בעל השפעה עבורו. עוד מתרשם השירות, כי אינם מהווים גורמים סמכותיים עבורו.

לסיכום, שירות המבחן נמנע מלבוא בהמלצה לשחרר את המשיב לחלופה הנ"ל.

6.בדיון שהתקיים במעמד הצדדים, עתר ב"כ המשיב לשחרר את המשיב לחלופה אחרת מזו שנדחתה על ידי שירות המבחן – מעצר בית בבית חמתו באשקלון ובפיקוחם של אותם ערבים, לצד אזוק אלקטרוני והפקדה כספית (70,000 ₪)(להלן: "החלופה האחרת").

ב"כ המשיב בא בטרוניה כנגד התרשמותה ומסקנותיה של עורכת התסקיר מטעם שירות המבחן. לשיטת ב"כ המשיב, אורח חייו של המשיב, ובעיקר בתחום התעסוקתי – עבד שנים ארוכות כמציל בעיריית אשדוד, לאחר מכן כבעל מסעדה, לחובתו הרשעה אחת לפני מספר שנים, לא מתיישבת עם ההערכה, כי מהמשיב נשקפת רמת מסוכנות גבוהה.

עוד עמד ב"כ המשיב על כך שמעורב אחר בפרשייה (רמי בנאיש) שוחרר, חרף העדר המלצה של שירות המבחן. מעורב נוסף – משה זריהן, נטען, כי קיימת מגמה לשחררו לחלופת מעצר מרוחקת.

עוד הפנה ב"כ המשיב לפסיקה שגם בהעדר המלצה חיובית, בית המשפט שחרר – בש"פ 7512/13.

7.ב"כ המבקשת מנגד, עתר להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, וזאת נוכח חומרת המעשים המיוחסים למשיב ובעיקר בשל רמת המסוכנות הגבוהה הנשקפת מצד המשיב לשלום הציבור וביטחונו, כמתואר בתסקיר שירות המבחן. אשר למפקחים – נטען, כי עם כל הרצון הטוב שנכונים לסייע למשיב, אינם מהווים גורמים סמכותיים ומצבי גבולות עבורו. עוד לעניין זה נטען, כי סטייה מהמלצה שלילית בנסיבות דנן, מחייבת נימוקים כבדי משקל, נימוקים שלא מתקיימים בעניינו של המשיב בכלל, ובפרט כאשר עסקינן במשיב שחלקו מרכזי בפרשייה - "מושך בחוטים" ואף ממוקם במדרג החומרה מעל מעורבים אחרים – ניסים אלימלך ורמי בנאיש. עוד לעניין זה נטען, כי משה זריהן, על פי חלקו, ממוקם בתחתית הפירמידה, בעוד רמי בנאיש, נקבע על ידי בית המשפט, כי עוצמת הראיות בעניינו נמוכה, שמצדיקה שחרור לחלופה קונקרטית.