מדינת ישראל נ' עמסלם(עציר) ואח'

החלטה

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

למשיב זה מיוחסת עבירה של החזקת כ- 4 ק"ג של חשיש שלא לצריכה עצמית.

בדיון שנערך בפני כבוד השופטת זמיר ביום 12/07/10, מצאה כבוד השופטת זמיר כי קיימות בתיק זה ראיות לכאורה בכל הנוגע למשיב שבפני.

מתוקף כך, ונוכח הוראות הדין, קיימת גם עילת מעצר סטטוטורית.

כבוד השופטת זמיר מצאה להורות על קבלתו של תסקיר שירות המבחן וזאת תוך שהיא מציינת כי החלטה זו אין בה כדי קביעת מסמרות באשר להחלטה לגופה.

לעיוני הוגש תסקיר שירות המבחן אשר בשורה התחתונה, ממליץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית אימו ובפיקוחם של האם והדוד.

עסקינן בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית כאשר לשיטתי מדובר בעבירה שהינה שוות ערך לזו של סחר בסמים, ויש התייחסות לענין זה בצורה מפורשת גם של בית המשפט העליון.

יש לציין כי מדובר בהחזקת סם בהיקף של 4 ק"ג. דהיינו לא מדובר בכמות שולית.

אכן צודקת ב"כ המבקשת בטענותיה כי בכל הנוגע לעבירות הסם, דרך המדיניות הבסיסית הינה מעצר עד תום ההליכים.

החריג הינו השיחרור.

השאלה הנשאלת בתיק זה הינה האם נוכח נתוניו הפרטניים של המשיב שבפני ומהות החלופה המוצעת מתקיים אותו חריג.

צודק ב"כ המשיב בטענתו כי לא בנקל יטה בית המשפט לסטות מהמלצות שירות המבחן, אם כי בסופו של יום, שירות המבחן הינו גוף ממליץ והחלטה הייתה ונותרה בידי בית המשפט.

בבואו של בית המשפט לבחון את שאלת החלופה, הוא עושה כן תוך מתן הדעת למהות העבירה, זהות המשיב, ומהות החלופה.

לשיטתי, במערך השיקולים הנוגעים לשלושת הנושאים דנן, קיים יחס של מעין כלים שלובים.

התמונה המצטיירת מתוך תסקיר שירות המבחן ביחס למשיב, אינה חיובית, וזאת בלשון המעטה.

באשר לחלופה המוצעת, אני מוצאת לציין במפורש, כי בכל הנוגע לדודו של המשיב, איני סבורה כי יש לקבל את עמדת המבקשת ואיני סבורה כי קרוב משפחה שאינו מתגורר בנאשם, אמור להיות מדווח בדבר שימוש בסמים כזה או אחר על ידו.

שירות המבחן מציין במסגרת המלצתו, כי להערכתו תנאי השחרור יאפשרו הקטנת הסיכון וזאת ל"טווח הקצר".

לא ברורה לי הגדרה זו.

מדובר בהליך אשר ימשך ככל הנראה פרק זמן לא מבוטל, וכאשר בית המשפט שוקל שחרור, עליו לוודא כי מדובר בחלופה אשר ניתן יהי להשען עליה לפרק זמן שאינו מוגבל.