מדינת ישראל נ' עמור(עציר)

החלטה

בפניי ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע ( כב' השופט ג. גדעון), מהיום - 27.07.11, על פיה שוחררה המשיבה בתנאי מעצר בית מלא, עד ליום 31.07.11.

כנגד המשיבה הוגשה, ע"י העוררת, בקשה למעצר בה יוחסו לעוררת עבירות של קשירת קשר לפשע, החזקת סם שלא לצריכה עצמית ושוד מזוין.

בבקשה נטען כי המשיבה קשרה קשר עם אחר, לביצוע שוד מזוין שאירע בבנק הדואר ביום 21.07.11, בשכונת נווה נוי בעיר באר שבע. כמו כן, נטען כי בתאריך 25.07.11, בעת חיפוש שנערך בביתה של המשיבה, נתפס חומר החשוד כסם מסוכן מסוג חשיש – שבע אצבעות מסוג חשיש.

בית משפט קמא קבע ביחס לחשד לעניין השוד, כי החשד נגד המבקשת הינו נסיבתי ומבוסס באופן גבולי לכל היותר, וכי אין בעוצמת החשד לעניין השוד כדי להצדיק הותרת המשיבה במעצר, מה עוד שהמשיבה הרה בחודש השביעי להריונה ואין להוציא מכלל אפשרות כי המעצר עלול לפגוע בבריאותה ובעובר.

לעניין החשד להחזקת סם, נקבע שהוא מבוסס אך אין בו כדי להצדיק מעצר.

בית משפט קמא התרשם מהחלופה המוצעת בבית הורי בעלה של המשיבה, מר צבי ומרסל עמור, בבאר שבע, ועל כן הורה על שחרורה של המשיבה כאמור לעיל, ומכאן הערר שבפניי.

בהודעת הערר ובפניי נטען, כי במהלך החקירה נאספו ראיות המצביעות על המשיבה כמי שהייתה שותפה בצורה פעילה בביצוע השוד המזוין ואף ראיות המצביעות על העלמת ראיות לאחר ביצוע השוד. עוד נטען, כי בית משפט קמא לא נתן דעתו לגרסאות הסותרות שמסרה המשיבה בחקירותיה, והמצביעות על כך שהמשיבה ניסתה לשבש את החקירה.

נטען, כי בית משפט קמא טעה בקביעתו כי החשד כנגד המשיבה הינו נסיבתי וגבולי.

בדיון בערר הוגש לעיוני מזכר המסומן על ידי ע/1, בחתימתי ותאריך היום.

עיינתי בחומר שהוצג בפניי מתיק החקירה, ובמזכר ע/1. אכן, נראה, כי שגה בית משפט קמא בקביעתו כי החשד כנגד המשיבה מבוסס: "באופן גבולי לכל היותר". החשד כנגד המשיבה אכן מבוסס, כקביעת בית משפט קמא, על ראיות לפיהן נמצאה המשיבה עם האחר – הוא בעלה, ביום ביצוע השוד עד סמוך לפני ביצוע השוד. אלא, שצודקת העוררת בטענתה כי אין מדובר אך בכך, אלא בראיות נוספות. בין היתר, מסרה המשיבה בעניין הימצאותה בסמוך לשוד עם מבצע השוד, גרסאות סותרות ולא נתנה בחקירתה הסבר לכך.

בחקירתה הראשונה ביום 24.07.11, הכחישה המשיבה נסיעה עם בעלה על קטנוע ביום השוד. כאשר נשאלה לדבריה ביום השוד, בחקירה רגילה, טענה כי קמה ביום השוד בשעה 12:00 ובעלה היה אמור לבוא לקחת אותה לעבודה, אך הפלאפון שלו נשאר בבית והיא לקחה מונית לעבודה ועבדה עד השעה תשע בלילה ורק למחרת לקראת כניסת השבת נמסר לה שבעלה עצור.

בחקירתה השנייה שהייתה ביום 26.07.11, הוצג למשיבה סרטון בה נראתה המשיבה רוכבת על קטנוע יחד עם בעלה ואז אישרה כי היא אכן נראית רוכבת על הקטנוע והשיבה לשאלת החוקר, כי נסעו לנווה נוי. כאמור, בוצע השוד בנווה נוי ובעלה של המשיבה נעזר בקטנוע לביצוע השוד. דקות ספורות לאחר השוד, נעצר בעלה של המשיבה לאחר מרדף אחריו בקטנוע.

כשנשאלה מדוע נסעה לנווה נוי, לא ידעה להשיב וגם על שאלות אחרות התחמקה ממתן תשובה.

בתשובותיה של המשיבה בחקירה יש כדי לבסס יותר מחשד סביר לעניין החשדות המיוחסים לה ובנוסף, נאספו ראיות כמפורט בע/1, אשר גם בהן יש כדי לעבות את החשד הסביר כנגד המשיבה.

סוף דבר, ועל אף הריונה של המשיבה, נראה כי יש בחשד הסביר לביצוע עבירות חמורות כדי להצדיק את קבלת הערר. יחד עם זאת, ובשל מצבה של המשיבה, לא יתקבל הערר במלואו.

לפיכך, אני מורה על מעצרה של המשיבה עד ליום שישי – 29.07.11, בשעה 12:00.

שעת סיום הדיון היא 17:30.

ניתנה והודעה היום כ"ה תמוז תשע"א, 27/07/2011 במעמד הנוכחים.

חני סלוטקי, שופטת